sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:139

לא יכלו עוד לרוות את צמאונה , בנו הצלבנים או העמיקו בריכות מלאכותיות מחוץ לעיר . כך הועמקה בריכת מעיין השילוח ונבנתה 'בריכת גרמאנוס' או 'בריכת ז'רמך ( Lacus Germani ) במורד הדרומי מערבי של הר ציון , היא 'בריכת הסלטאך בשמה המאוחר יותר . 16 בריכה נוספת שבבניינה טרח אותו בורגני ירושלמי _ז'רמן היתה ביר איוב , שבני התקופה קראו לה ביר יעקוב . זו נבנתה — או ביתר דיוק נוקתה — בשנת ' . 1 ! 87 לבסוף יש להזכיר את 'בריכת לז'ר' ( Lacus Legerii ) אשר רגילים לאתרה מול 'השער החדש' בשטח הקרוב לדרום כנסיית _'נו קזר דאם' של ימינו ' * . מערך החמאמאים , שייחד לעיר הצלבנית סממנים מן המזרח , קשור היה , כמובן , באספקת המים המצויה בעיר . בתחום זה שימרו הצלבנים יותר מאשר בכל תחום אחר את ירושת התקופה הקודמת והמיתקנים שהיו קיימים ספקו את צורכיהם ללא צורך לבנותם , דבר יקר ובוודאי אף מסובך לגבי האוכלוסייה הצלבנית חסרת הניסיון בעניין זה . גם המאפיות ודוכני הבישול לא נוצרו בתקופה הצלבנית , והמסורת המקומית היא שקבעה . המהפכה הגדולה שעברה על העיר לא היתה קשורה בנתונים פיסיים אלא בשינוי המהפכני באופי אוכלוסייתה . בכך היתה ירושלים יוצאת דופן בין ערי ארץ ישראל וסוריה שכבשו הצלבנים . בדומה לשאר הערים נערך , כאמור , גם בה טבח כללי בתושבים המקומיים ; אולם בתום תקופת הלחימה התפתחו הערים הכבושות בצורה שונה . ברוב הערים הכבושות חזרה האוכלוסייה המוסלמית והתיישבה בתוכן . אמנם , האריסטוקראטיה הצבאית התורכית של המשטר הקודם וכן המעמד האזרחי המסחרי , ברובו בוודאי ערבי , במידה ששרד מן הטבח , לא חזרו עוד למקומותיהם הקודמים . וכן ספק רב אם העילית התרבותית הערבית חזרה למרכזיה הקודמים . זה היה גם כנראה גורלן של רוב הקהילות היהודיות . לא כך בירושלים . חוק צלבני אסר על ישיבת מוסלמים ויהודים בתוך העיר , '" וזו נשארה במשך רוב המאה הי"ב — עד כיבושי צלאח אלדין — ריקה מאוכלוסייה מוסלמית ויהודית , שלא הורשתה לחזור ולהתיישב בתוכה . וכך , בירושלים , בניגוד לשאר ערי הצלבנים בארץ , לא יכלה אוכלוסייה מוסלמית מקומית למלא את תפקיד הגישור או התיווך בין שתי התקופות ואת העברת המסורות העירוניות . תפקיד הגישור בירושלים נפל בחלקה של אוכלוסייה אחרת , הם הנוצרים המזרחיים , שרובם ( או כולם ) גורשו מן העיר ערב המצור הצלבני , אך חזרו לתוכה תיכף לאחר כיבושה בידי הצלבנים . אוכלוסייה זו לא זו בלבד שנשאה עמה מסורת אורכאנית ( שחסרה מכל וכל לצלבנים יוצאי צפון אירופה , ( אלא שאף היתה לה מסורת ירושלמית , וזו היתה חשובה בהבטחת רצף התפקודים העירוניים כמערך הרחובות , השווקים , החמאמים והמאפיות י יתר על כן , מסורת זו היתה חשובה במידה רכה , ואולי אף מכרעת , בהעברת מסורות קדושות ומסורות 'ארכיאולוגיות' של עיר הקודש מדוד לדור . ירושלים נכנסה , אפוא , לעידן חדש של קיומה ? כל אוכלוסיה המוסלמים והיהודים שחיו בתוכה השטוחים של העיר והגשם שניגר מעליהם למאגרים . על בריכת ממילא ראה : ארנול , תיאור , עמי . 40 על שמות הכריכות הסמוכות לשער יהושפט ראה בפרק ' הטופוגראפיה והמימצא הארכיאולוגי' בכרך זה . : ; כריכה זו נבנתה קרוב לשנת , 1176 שכן בשנה זו נאמר שעדיין מכשירים שטח בשבילה ; no . 170 RozK rc 0 _» 7 »/«/'
יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help