|
|
Page:131
שהיתה קבועה בכיפה , שנראתה לעיניו של עולה רגל ספרדי מוסלמי אשר ביקר בדרכו בירושלים . אותו מקור מתאר גם מסגד בעל שתי כיפות בצד מערב של רמת כיפת הסלע , ושם כתובת המזכירה את בניית התיקרה בזמן אלמלך אלמעטם עיסא " _* . קבת מוסא ( כיפת משה _< נבנתה בשלהי התקופה האיובית ' " . בונה הכיפה הוא אלמלך אלצאלח נג'ם אלדין , בנו של אלמלך אלכאמל . שנת 1249 / 50 היא שנת הבנייה ואף שנת מותו של הבונה . הכיפה הזאת נקראת גם קבת אלשג'רה ( כיפת האילן "" . ( לדברי המקור , השם משה איננו נגזר משם הנביא , אך אין כל מסורת כאשר למקור השם . מג'יר אלדין מציין ששם הכיפה היה לפנים 'כיפת האילן ? , ' מסתבר , אפוא , שבעל הכתובת איננו הבונה הראשון שלה . ואן ברכם מנסה לזהות את מוסא שעל שמו הכיפה עם אמיר איובי — אלמלך אלאשרף מוסא , שמשל יחד עם השליט הממלוכי הראשון איבך ; הוא מעלה את ההשערה שהמבנה נחנך בזמנו של שליט איובי זה "' . אוספי הכתובות השונות מתעדים כתובות על מצבות , אלא שהכתובות אינן במקומן המקורי . " כתובת אחת , הנמצאת בבית הספר הדומיניקאני למקרא , הובאה לדעת ואן ברכס מבית הקברות המוסלמי שמעל מערת ירמיהו , שהיה , יחד עם בית הקברות שלאורך החומה המזרחית , מבתי הקברות החשובים של התקופה . " לכאן יש להוסיף את קברו של שיח' ג'ראח , ' שעל שמו נקראת השכונה שמצפון לעיר . " קבר נוסף מן התקופה הוא קברו של שיח'ךרבש , בתוך קפלה צלבנית כאיזור בית הספר עמריה דהיום " \ פרק לעצמו בתקופה הנידונה כאן הוא זה של השלטון הנוצרי השני בירושלים , בשנים " \ 1244- 1229 תחילת השלטון הנוצרי קשורה במעשיו של פרידריך השני בעיר . הוא שהפך את חלקה הגדול לעיר נוצרית , להוציא את הר הבית , שנשאר בידי המוסלמים . " בעיה שבה דנים היסטוריונים בני ימינו היא אם הותר _לפרידריך , על פי תנאי החוזה עם המוסלמים , להקים את חומות העיר , שנהרסו בידי אלמלך אלמעטם עיסא בשנת , 1219 אם לאו ; ואין לבעיה זו פתרון חד משמעי * . לפי החוזה לא נאסר 8 א . . bsoas , xx ( 1957 ) , pp . 537-539 a . s . Tritton . Three inscriptions 1 ' rom Jerusalem טריטון סבור ששלוש הכתובות המתוארות על ידי עולה הרגל הן אמיתיות , אך אורכן הרב חורג לחלוטין מן המצוי בכתובות בנות התקופה הקיימות עד היום . ספק , אפוא , אם אכן מדובר בכתובות , או שמא כתיאור המבנים בכתב , שעולה הרגל האמור ניסחו כאילו מתוך m iriT , T _9 _\? ואן ברכם , הר הכית , מס' , 169 עמי "" . 107-105 מגייר אלדין , עמי . 114 כיפת משה נזכרת גם במקור מן המאה הי"ד ; ראה : A Mediaeval 83 Arabic Description of the Haram of Jerusalem ' , L . A . Mayer , . ק 3 QDAP . 11 ( 1931 ) . ואן ברכם , הר הבית , עמי 92 . 107 הן ואן ברכם והן בורגוץ ואבו אלחאגי ( לעיל , הערה 93 . ( 1 ואן ברכם , העיר , מסי , 41 עמי " 4 . 124-123 בורגוין , עמי . 4 IJi שם , עמ' ; 205 מיקום זה של הקבר הוא כגדר השערה בלבד . "" לסיכום התקופה מבחינה פוליטית ראה לעיל בכרך זה , הפרקים 'שלטון האיובים' וכעיקר 'ירושלים בין צלבנים מוסלמים ומונגולים ; ' 1244-1229 וכן : פראוור , תולדות , ב , עמי 164 ואילך . CCrtC , / tre ' f / _rnntf _njterr _C'anf _CH' _^ r n 7 The Crusade of Frederick II ' , in K . M . Mayer , The Crusades . Oxford 19 X 8 , p . 2361 C . van 1969 . pp . 455-456 smon , _AHixioryi > f 1 he Crusades . 11 , _Pennsylvania Cleve . _m שם , הערת מאייר : 'למעשה נשארה ירושלים בלתי מבוצרת עד שנפלה שוב לידי המוסלמים כשנת / 1244 כך , למשל : ? rhc HOcc 11 , p . 374 טובלר , א , עמי 138 י ולעומתו — כתב יד רותלו ; 4 _x 9 rhc HOcc . 11 , p . וכן ואן קליב , שם , עמי . 458 טובלר חוזר על הגירסה שפרידריך חיזק את חומות העיר מן היסוד באבנים שנמצאו לו בקירכתן . לדבריו , בעקבות וילקן ,
|
|