|
|
Page:130
באשר למסגד אלאקצא , כבר הזכרנו לעיל את הבאת המנבר של נור אלדין מדמשק ואת שיקום המחראב על ידי צלאח אלדין , ונראה שיש לייחס לו גם את השיפוץ , האופייני כל כך למסגד זה , של החלקים הארכיטקטוניים מן התקופה הצלבנית . אחיינו של צלאח אלדין , אלמלך אלמעטם עיסא , המשיך בשיפור מראהו של מסגד אלאקצא והוסיף לו את החזית בעלת העמודים , אם כי בהחלט ייתכן שעשה לשיפוץ שדרת העמודים שהיתה קיימת מזמן היות המבנה כנסייה צלבנית , שחלקים ממנה פורקו בשעת הכיבוש של צלאח אלדין , י 8 כמו מבנים אחרים שהיו ליד מסגד אלאקצא . מן הראוי לציין שהרבה חלקים ארכיטקטוניים הנראים צלבניים ממש אינם אלא אבנים צלבניות שסותתו מחדש . * אלמלך אלמעטם עיסא אף חידש את כיפת המסגד , כעדותה של כתובת שנתגלתה בעת השיפוצים שנעשו במסגד בשנת " . 1944 השליטים האיוביים השונים הוסיפו גם הם מבנים שונים על ההר ואף שיפצו את הקיימים . בזמנם שוקמה ל ) בת אלמעראג' ( כיפת העלייה לשמיים . ( הכיפה עצמה היא מבנה צלבני , שזוהה כבית הטבילה של 'מקדש האדון ; ' לכן , כנראה , איננו נזכר כמקורות בני התקופה , הרואים בו חלק אינטגראלי של הכנסייה . " כתובת מיוחדת במינה משנת , 1200 / 01 המותקנת על הפתח , מזכירה כי על הר הבית ( באיזור זה (? עמדה , עוד לפני תקופת הצלבנים , כיפה אחרת לזכר הנביא ; הכיפה החדשה נועדה להנציחה ולכן היא נקראת בכתובת בשם קבת אלנבי ( כיפת הנביא . ( יתר על כן , על פי הכתובת , הוכרה כיפת העלייה כיורשת רשמית של כיפת הנביא שלפני התקופה הצלבנית , שבמהלכה נתבלבלו ונהרסו שרידים מוסלמיים . " אלמלך אלמעטם עיסא התקין בהר הכית שני בורות מים , אחד על המשטח העליון , המוגבה של ההר , ואחד , מצויד במיתקן שתייה , בחלקו הצפוני של המיתחם . שניהם נבנו על ידי אחד מחמד בן ערוה אבן סיאר . הראשון מצוי מדרום למדרגות המערביות של המשטח העליון . השני נקרא בשם סביל שעלאן ; מקור השם אינו ידוע . בנוסף על כנפי באב אלנאטר ( שער המשגיח ) שהוזכרו כבר , שיפץ אלמלך אלמעטם עיסא את דלתות באב חטה ( שער המחילה . ( שער בשם זה , שהיה בתקופה המוסלמית כאיזור רחבת הכותל דהיום , נדד בשמו למקומו הנוכחי בצפון הר הבית , כנראה בתקופה הצלבנית או לאחריה , כפי שמעידה כתובת . ראוי לציין שגם כיפת השלשלת שופצה בתקופה האיובית , בשנת . 1200-1199 כך עולה מכתובת r ואן ברכם , הר הכית , מס' , 287 עמ' 415 ואילך , ולהלן , בפרק 'ארכיטקטורה ואמנות איובית , ' איור מס' . Mosque , Jerus alem 1949 , pp . 37-48 R . W . HamWton _. TheStructural History oflheAqsa "' . 1 במיוחד ראה השלמת כתובת מס' 281 אצל ואן ברכם , וההצעה לקריאה שאלמל ך אלמעטם כנה את חזית הפורטיקו בלבד ולא את הפורטיקו עצמו . וראה גם להלן , בפרק ' ארכיטקטורה ואמנות איובית . ' בא ראה : המילטון , שם , עמ' 44 ולוח 83 . 5-4 : xxv פורסמה על ידי סא"ס חוסייני , שם , עמ' 84 . 48-47 לכתובת ראד :, ואן ברכם , הר הבית , מס' , 152 עמ' ; 54-36 וראה להלן בפרק 'ארכיטקטורה ואמנות איובית , ' איור מס' . 5 למבנה בכללו ראה : בהט , המערך הפיסי , עמ' 68 והערה . 275 רכן : אנלאר , עמ' London 1923 , p . 197 B . Meistermann _. GukleiotheHoiyLand . ; 213-211 א ואן ברכם , הר הבית , עמ' , 47 , 44 עמ' 53 הערה 6 . 1 שם , מס' , 157 עמ' 68 ואילך ; מס' , 164 עמ' 7 . 100-98 א שם , מסי , 168 עמי . 104-103 וראה : בהט , המערך הפיסי , עמ' . 60 כבר הוסבר לעיל כי בתקופה האיובית , וביתר שאת בתקופה הממלוכית , השתנתה לגמרי מערכת השערים של הר הבית , כשל פעולות הבנייה המסיביות סביב חומותיו מצפון וממערב . פעילות זאת שינתה את מפלס העיר בצמוד להר הבית , ומכאן פתרונה של בעיה שבה דן בורגוין , עמ' . 81
|
|