|
|
Page:125
עולי הרגל אל העיר פנימה , העלייה לרגל היתה כרוכה בתשלום ובתנאים מחפירים , כגון כיסוי העיניים בדרך אל כנסיית הקבר . הם נכנסו לעיר דרך פשפש לזרוס הקדוש . מג'יר אלדין מתאר את ניסיונו של מלך אנגליה למנוע עלייה לרגל , על מנת להגביר את רצונם של עולי הרגל לחזור להילחם במוסלמים ולשחרר את העיר מעולם . כנסיית הקבר עצמה לא סבלה הרס בשל הכיבוש , אך צלאח אלדין ציווה לסוגרה ולמנוע כניסה מעולי הרגל הנוצרים . ברם , הוא דחה את השתדלויותיהם של כמה מבני פמלייתו שיהרוס את הכנסייה . איסור הביקור נמשך עד " . 1192 השווקים הצמודים לרובע המוריסתאן ממזרח , שהיו בעבר מקור הכנסות לכנסיית אנה הקדושה , העבירו עתה את ההכנסות בתוקף וקף של צלאח אלדין למדרסה אלצלאחיה ( שליש מההכנסות ) ולמסגד אלאקצא ( שני שלישים . ( לדברי מג'יר אלדין העביר השוק המערבי — שנקרא אז שוק הבשמים — את הכנסותיו לטובת הצלאחיה , ואילו שוק התבלינים ( המרכזי ) ושוק הבדים ( המזרחי ) העבירו את הכנסותיהם להר הבית ( מסגד אלאקצא בלשונו " . ( הואיל וכל הכתובות שכהן שמה של אנה הקדושה , שנתגלו בשוק באתרן , מצויות בשוק המרכזי ( הוא שוק הבשמים דהיום , ( נראה שמג'יר אלדין טעה בקביעתו האמורה , והשוק המרכזי הוא שהעביר את הכנסותיו למדרסה . מחוץ לירושלים מזכיר מג'יר אלדין שטח ששמו בקעה , המשתרע מחוץ לעיר מערבה ודרומה . הוא היה הקדש ( וקף ) לצופים שישבו בח'אנקאה אלצלאחיה . באיזור זה היו מגורי קיץ לעשירים " . מבין מבני הדת הנוספים שהתקיימו בירושלים בזמנו של צלאח אלדין , מזכיר מג'יר אלדין שניים . האחד , זאוית אלח'נת'ניה או ח'ת'ניה , צמוד למסגד אלאקצא מדרומו " . לפי התיאור נבנתה הזאויה לפני ימי הצלבנים ( מתקופת 'אלרום , ' הם הביזאנטים או היוונים . ( ואכן , נראה שחלקים מן המבנה נבנו עוד בתקופה הפאטמית ואף שימשו בתקופה הצלבנית - " , ואילו חלקים אחרים הם מתקופתו של מג'יר אלדין . הזאויה הפכה לוקף בזמנו של צלאח אלדין , לטובת שיח' בשם ג'לאל אלדין אבן אחמד , שפרש למבנה זה . המבנה כולו נבדק במאה הי"ט על ידי שיק . 4 : מתוצאות הבדיקה והתוכנית שפורסמה קשה לעמוד על תוכניתו המקורית של המבנה ואופן השימוש בו . 1 מג'יר אלדין , עמ' . 81 האורווה נזכרת גם אצל T \ n xv La ואף על פי שהמקור הוא בן המאה הי"ג ברור שהאורווה היתה חלק מן המכלול ההוספיטאלרי , שכן היא נזכרת בתעודות מן המאה הי"ב , כגון ; רגסטה , מס' . 651 , 535 , 391 , 329 לתיאור מדויק של תהליך ביקורי הנוצרים בעיר בתקופה זו ראה ; י י \ ciwz . xv וראה הדיון במיקום האורווה , לעיל , בפרק על התקופה הצלבנית ; וכן ראה : Latin . zdpv , ci ( 1985 ) , pp . 82-92 Hospices in Jerusalem in the Late Middle Ages ' . s . Schein . שיין מציגה תיאור מן המאה _הי"ד ואילך , אך נראה שהמקום שימש גם במאה הי"ג , שהרי אם לא כן לא היה משתמר . 16 מג'יר אלדין , עמ' . 78-77 37 לעניין זה ראה : 361 M . c . Lyons & d . e p . Jackson , . י ] Saladin , Cambridge 1986 , מג'יר אלדין , עמ' . 171 מג'יר אלדין אף מביא כאן את הסיפור הידוע של חלוקת שוקי הנוצרים לטובת המוסלמים כזמנו של הח'ליפה עמר אבן אלח'טאב — אולי כדי להבליט את הדמיון בינו לבין צלאח אלדין , דמיון המופיע גם בפרשת כנסיית הקבר ; ראה גם : ק לרמון גנו , עמ' , 126-116 ובמיוחד עמ' 123 לגבי זיהוי שלושת השווקים בשמותיהם . 'יי מגייר אלרין , עמי . 191 " שם , עמ' . 141-140 גם היום היא מכונה כשם ח'נת'ניה , אך משום מה מתקן סורר לח'ת'ניה ( הערה 1 בעמי . ( 140 אף היא מכונה בפי ערביי ירושלים בימינו _ח'נת'יה . ' ראה לעיל בפרק זה תיאור החומה הדרומית של הר הכית כתקופה הצלבנית . מן הראוי לציין כי אף על פי שיאלרום' מכוון ברגיל לביזאנטים , הרי רוב המקומות שמזכיר מג'יר אלדין _כבנויים על ידי 'אלרום' אינם אלא מבנים צלבניים ( וראה להלן . ( " , pefqs , 1892 , pp . 19-24 ; G . o . Wray , C . Schick , 'The Buildings South of the "Double 42 Southern Projection from the Masjed Al Aksa , Gate p ef , qs 1891 , pp . 320-322 , Jerusalem
|
|