|
|
Page:110
מימי הבית השני שנקראה החל בתקופה הצלבנית 'יד אבשלום , ' לאחר שזכתה לזיהויים וייחוסים שונים בתקופות הקודמות . נראה שתחילתו של הזיהוי עם יד אבשלום בימי בנימין מטודילה . קבר בני חזיר זוהה עם קברו של יעקב הקדוש ושימש אף ככנסייה . " העמק כולו היה בבעלותה של כנסיית קבר מרים ( עוד מן המאה הח'י . ( בקצהו הדרומי בריכת השילוח , המתוארת הרבה על ידי עולי הרגל . הכנסייה שעמדה כאן נהרסה כנראה במאה הי"א , ובמקורות התקופה הצלבנית שוב אין לה זכר . בחלקו הגבוה יותר של הנחל עומדת כנסיית קבר מרים או כנסיית מרים של עמק יהושפט _* . כנסייה זו נבנתה בשנת . 1112 לאחר שהכנסייה הקודמת נהרסה ושרידיה נשארו בשטח ; כך היא מתוארת על ידי האב דניאל ( פרק כא , ( ככנסייה שנהרסה על ידי הכופרים . הכנסייה החדשה וכל המכלול הקשור בה נהרסו בפקודת צלאח אלדין , שהשתמש באבנים בשיקום חומות העיר לאחר כיבושה בשנת r 1187 רק הקריפטה ניצלה מחורבן ונשתמרה עד ימינו . " התיאור המפורט ביותר הוא זה של יוחנן מווירצבורג , יח , המזכיר את עיטורי השיש הקיימים בחלקם עד היום . ועוד הוא מזכיר הרבה ברכות וכתובות הכתובות בכניסה לקריפטה ובתוכה . הכנסייה היתה שייכת לנזירים 'השחורים' ( הבנדיקטיניים . ( כאן נקברו כנראה המלכות של בית המלוכה של ירושלים , ביניהן ( על פי ויליאם 21 ) 5 לקברים אלה ולייחוסים השונים ראה : נ' אביגד , מצבות קדומות בנחל קדרון , ירושלים , 1954 עמי ; 4-3 בהט , המערך הפיסי , עמ' . 77-76 להמשכיות המסורות גם במאה הי"ד ראה : הוד ( לעיל , הערה , ( 225 עמ' , 71 המתאר מערות קבורה המשמשות גם בזמנו למגורים , אך לא של נזירים אלא של קדרים יהודים . תיאור מפורט של הכנסייה ומערות הנזירים מצוי אצל יוחנן מווירצבורג יז , עמ' , 168-167 המכנה את יד אבשלום בשם 'קבר יהושפט המלך ואף מסביר שעל שם מלך זה נקרא העמק כולו , השייך לדבריו לכנסיית קבר מרים . את הנזירים מזכירים גם ? j . u die :. xxiv בנימין מטודילה , עמי . 40 296 למשל , פרטלוס , עמי , 427 המתאר רק את המעיין והניקבה התת קרקעית . יוחנן מווירצוכרג מזכיר בפירוש את נס ריפוי העיוור על ידי ישו ( סיבת קדושתו של המקום , ( אך מזכיר בנוסף על הניקבה רק בריכה . אפשר שהחורבה על השילוח שמתאר בנימין מטודילה ( עמ' ( 40 איננה אלא חורבות הכנסייה הביזאנטית . התיאור המפורט כיותר של תיאודוריך — המפליג לפרטים , כגון מספר המדרגות המובילות לבריכה , ואף מציין שהבריכה היתה פעם בתוך חומות העיר — איננו מזכיר כלל כנסייה ; ראה : תיאודוריך יט ( עמ' , ( 51 ועוד . 21 ) 7 בהט , המערך הפיסי , עמ' . 74 JW הספרות על כנסייה זו עצומה . גם הארכיון שלה נשתמר ומהווה בסיס לדיונים טופוגראפיים שונים . ראה : ; 1880 provenant de I'Abbaye de N .-D . de ? losaphat . Paris H . F . Delaborde , Charles de Terre Sainle כמו כן ראה : \ _QDAP . Vlll ( 1939 ) . pp . 117-136 Mary in the Valley of Jehoshalat , Jerusalem ' . C . N . Johns , 'The Abbey of St . דה \\ _- \ V . עמ' ; 313-305 ונסן אבל , עמ' ; 831-805 אנלאר , עמ' ; 233-230 ולאחרונה : New Fin- , pp . 277-280 dings at Gethsamani \ Z . // w / l / 7 /)«« . s , XXVI ( 1976 ) . C . Katsimbinis , אם כי גילויי קצימביניס מתייחסים לכנסייה שנהרסה ערב המצור הצלבני . לגבי מועד הבנייה החדשה ראה תעודה מסי 1 אצלדלבורדהנ"ל , המורה על שנת 112 ו . וראה גם : מאייר , עמי Gethsemane , Jerusalem 1975 Discoveries a ! the Tomb of Virgin Marx in B . Bagatti . M . Piccirillo . A . Prodomo , New ; 371-258 "" בתיאורים השונים קשה לעמוד על תוכנית . כך , למשל , פרטלוס , עמ' , 414 רק מזכיר את קיומה של הכנסייה ובסמיכות לה גת שמנים , וכה הקריפטה של הבגידה וכן מקום הייסורים של ישו , אך אין פירוט למעלה מזה ( פרט זה אינו מובא במהדורת ואן בורן La cite : , ( מתאר את הכנסייה בלשון עבר , אך מציין שנותר שם מקום קברה של מרים י דהיינו , בראשית המאה הי"ג כבר היתה הכנסייה במצבה כפי שהיא כיום , שכן לדברי אותו מקור נלקחו האבנים לצורכי בניית חומות ירושלים . המקור מציין שנהרס המנזר אך לא הכנסייה , דהיינו , הקריפטה נותרה וכל מה שמעליה נהרס .
|
|