|
|
Page:109
הנוכחי כבעל אופי אדריכלי מקומי , שהדגשיו האמנותיים מוכרים יותר בארמניה מאשר בארץ : את תאריך הבניין הוא קובע במחצית השנייה של המאה הי"ג — תאריך שקשה לקבלו בשל כמה מאפיינים של התקופה הצלבנית , כגון תוכנית המבנה , הפתחים המעוטרים בכריות , וכד "" . ' ברובע זה של העיר מצוי מנזר נוסף שבניינו מן התקופה הצלבנית , הוא המנזר הסורי על שם מארקוס הקדוש " " . הכנסייה ושערה בנויים בסגנון ברור של המאה _הי"ב . מג'יר אלדין אף מציין את הפיכתה לזאויה מוסלמית בשנת . 1452 במפה אף ציינו ליד מגדל דויד את מקומם של הצבעים היהודים המתוארים על ידי בנימין מטודילה , המציין את מקומם — 'תחת מגדל דויד . ' י סביבותיה הקרובות של העיר מבנים במפת קמבריי מתוארים פרטים רבים באיזור הגובל במערב בחומות העיר ובמזרח בפסגת הר הזיתים . שני שבילים יוצאים משערי העיר במזרח — שער האריות ושער הרחמים — ונפגשים בכנסיית מרים הקדושה שבעמק יהושפט . שביל נוסף יורד מפסגת הר הזיתים , שם נראית כנסייה , קרוב לוודאי כנסיית העלייה , לעמק שמתחתה ומסתיים בכנסיית גת שמנים . עוד מצוין באיזור זה רחוב ( vicus ) הנזירים — קברים מימי הבית הראשון והשני ששימשו מאז התקופה הביזאנטית למגורי נזירים . כמו כן מתוארים כאן 'שילוח , ' כעין רבוע הצמוד לחומת העיר ( ללא ספק בשל מגבלות טכניות בציור המפה , ( וכן יד אבשלום , ובו הכתובת המציינת את שמה — Manus Absalom ) המלה 'יד' מתורגמת כאן מלולית . ( על הר הזיתים נראות כנסיית ביתניה וכנסייה נוספת ללא כיתוב כלשהו בקטע הדרומי של ההר . אין באפשרותנו לזהות כנסייה זו בביטחון ™ . להלן נתאר את האיזור שממזרח לעיר ממערב למזרח . לאורך החומה המזרחית של הר הבית היה בית הקברות של חללי המצור והכיבוש משנת ' " . 1099 י- במדרון הגבעה , באפיק הנחל , עומדת המצבה 501 הערה ו . שם זה מקובל בעיקר על הארמנים , בעקבות מסורתם שהמלאכים גבריאל ומיכאל עזרו להם בשעת מצוקה , ומלך ארמניה דאז הוא אשר בנה את הכנסייה ; אלא שהעניין כולו הוא בגדר אגדה . לאחרונה ( דצמבר ( 1989 ניקו הארמנים את הכנסייה , ונתברר לגמרי שהיא מן התקופה הצלבנית , הן על פי צורת סיתות האבן , והן על פי עיטוריה , למשל הכרכובים . כל זה מעיד , עוד לפני מחקר מעמיק , על בנייתה במאה הי"ב , במסורת הבנייה _הארץ ישראלית הצלבנית . וראה בהערה הבאה . שיק סבור שמדובר בכנסייה ביזאנטית — ראה מאמרו ( לעיל , הערה , ( 289 עמ' . 252 וכן ראה : דה ווגיא , עמי ; 330 אנלאר , עמ' . 240 זה האחרון מקבל את תיארוכם של ונסן ואבל , ומציין : 'מעניין עד כמה עדיין ממשיכות הצורות המסורתיות את אלוהצלבניות . ' לנו נראה שההמשך הוא אכן מן המאה הי"ב , אם כי העובדה שהבניין אינו נזכר במקורות מונעת קביעה חר משמעית באשר לתאריכו ; וראה גם : טובלר , א , עמי "" . 365 ראה : שיק ( לעיל , הערה , ( 283 וכן אנלאר , עמ' , 205 אך במיוחד ונסן אבל , עמ' 986 וציור בעמי ; 987 טובלר , א , עמ' . 374-372 טובלר אף אינו מזכיר כל הקשר צלבני למבנה ; וראה גם ; מג'יר אלדין , עמ' ' - _* - . 255 בנימין מטודילה , עמ' . 39 י" התיאור במפת קמבריי מתאים לתיאור המילולי של יוחנן מווירצבורג יז , שעל פיו הר המשחית מופרד מהר הזיתים על ידי הדרך המובילה לביתניה ; פלג הר זה הוא ככל הנראה המתואר במפת קמבריי . עם זאת , יוחנן איננו מזכיר כנסייה בראש הר זה . 4 ו : > פראוור , הכיבוש , עמ' ; 321 וראה לעיל בכרך זה , בפרק 'הכיבוש . '
|
|