|
|
Page:77
משער יהושפט ודרומה בנויה החומה על הסכר המזרחי של 'בריכת ישראל' והר הבית . הקו המזרחי של העיר ברור , אפוא , לגמרי — שער הרחמים הנוכחי הוא עוד מן התקופה הביזאנטית וברור שמאז לא חל שינוי באיזור זה . השער היה סגור ונפתח רק פעמיים בשנה : ב'יום הראשון של התמרים' וכן ב'יום הערצת הצלב' — האירוע הקשור בחג זה ( החזרת הצלב לירושלים משביו בידי הפרסים בשנת ( 629 הוא הסיבה לבניית השער . בצמוד לשער זה היה בית הקברות שבו נקברו הצלבנים חללי המצור על ירושלים ביולי " . 1099 בצלע הדרומית של הר הבית היו שניים או שלושה שערים ששימשו בתקופה הצלבנית : השער היחיד , השער המשולש , ובמידה לא ברורה השער הכפול . שני השערים המזרחיים הובילו אל המכלול העצום של 'אורוות שלמה 56 . ' מדרום להר הבית לא מצאו הצלבנים זכר לארמונות המפוארים של התקופה האמיית ו כצד המערבי של השטח מצאו רק מקום תפילה קטן ומספר קברים מן התקופה הסלג'וקית " . החל בשנת 1033 היה האיזור מחוץ לעיר , ולכן ביצרוהו הטמפלארים כדי למנוע כניסה ישירה מחוץ לעיר אל מרכזם שבהר הבית . חומת הטמפלארים נחשפה בחפירות הארכיאולוגיות , ונראה שאף שרידי השער המבוצר של המתחם שנוצר בין הר הבית והחומה הזאת כלולים במכלול בניין הח'נת'ניה . 58 לדאבוננו , לא פורסמו עד כה צילומים המראים את פניה של החומה הטמפלארית . לדעת ב' מזר החלה חומת העיר הצלבנית מהר הבית מערבה בפינה הדרומית מערבית של הר הבית , כקיר שעוביו 2 . 8 מ , ' ומכאן המשיכה עד למגדל הגופרית , כאילו בהמשך ישיר של חומת הר הבית הדרומית - " . אך הצעה זו נדחתה בצורה חד משמעית על ידי עוזרו של מזר , '" וכך נותרנו ללא ידיעה ברורה על מצב הביצורים באיזור זה של העיר הצלבנית י נראה שגם כאן , כמו לאורך החומה הדרומית בכלל , המשיכה החומה הפאטמית לשמש במשך התקופה הצלבנית . בחומה הדרומית נתגלו בחפירות חמישה או שישה מגדלים צמודים לחומה . ? הראשון , צמוד לשער האשפות , השני מתחת למגדל הגופרית , השלישי מול רחוב היהודים , מגדל נוסף תחת שער ציון ומגדל חמישי תחת הפינה הדרומית מערבית של חומת ירושלים . " המגדלים דומים ביותר במידותיהם — בדרך כלל 23 x 23 מ . ' הם בנויים באבן בעלת סיתות שוליים גס ( ראה לעיל , ובייחוד הערה , ( 34 ונראה אפוא שהם מאוחרים לתקופה הצלבנית . על אחד המגדלים היתה קבועה כתובת _" ונסן אבל , עמי . 969 6 _י שם , עמ' ; 970 בהט , המערך הפיסי , עמ' ; 62-60 וכן לאחרונה ; אי ריינר , 'לשאלת שער הכהן ומקומו , ' תרביץ , נו ( תשמ"ז , ( עמ' . 290-279 ראה גם את מפת _קמבריי , שבה מסומנות אורוות שלמה ( Saiomonis stabuia ) ובהן שער . ( Posterna ) 57 בי מזר , 'החפירות הארכיאולוגיות ליד הר הבית , ' ארץ ישראל , י ( ספר שז"ר , ( ירושלים תשל"א , עמ' . 21 א י תיאור מפורט של החומה הטמפלארית מצוי אצל תיאודוריך , יט , וראה הערה 17 לעיל . על הגילוי והפירוש השגוי של המפרסם ראה : מ' רוזן איילון , ' ארכיטקטורה ואמנות בירושלים האיובית / ארץ ישראל , יח ( ספר אביגד , ( ירושלים תשמ"ה , עמ' 72-65 הערות , 58-57 וכמו כן ראד . לעיל בפרק זה , ליד ציון הערה . 17 : ן מזר ( לעיל , הערה , ( 57 עמ' . 22 " מי בן דב ( לעיל , הערה , ( 17 עמ' ; 348-347 נראית לי דעתו שהחומות הן מן התקופה הפאטמית . M לתיאור חמשת המגדלים ראה : ( אן מ' בן דב , דפים למורי הדרך , ירושלים , ינואר , 1976 עמ' ; 20-18 ( ב ) , Y . Margowsky , RB lxxviii ( 1971 ) , p . 597 וצילום המגדל : ונסן סטב , לוח ; XIV ( ג _< אביגד , העיר העליונה , עמי , 254-251 וכן ברושי , חפירות חדשות , עמי ; 78-77 ( דן ; _/!? :. / . _xxvn ( 1977 ) . pp . 28-37 m . Broshi & y . Tzairir , המגדל החמישי נחשף בחפירתו של ברושי לאורך תומת העיר המערבית . לגבי תאריך המגדלים ראה , מלבד הדו"חות שהוזכרו , גם בדיון נרחב אצל בהט , מפת .
|
|