|
|
Page:75
לשומר השער . הנכנסים לשער עברו בין שתי מזוזות הפתח והילכו ברחוב שהקביל לחומת העיר ופנה אחרי כ 7 מ' בתפנית של 90 ° כלפי השער העיקרי ( שמקומו היה מתחת לשער שכם דהיום , ( ומשני צריו קירות ו בקיר השמאלי היו מדרגות שהובילו אל מבנה צלבני מעל לבור מים מן התקופה האמיית . בור זה התמוטט בזמן החפירה , ולפיכך לא היה אפשר לברר את מהותו של המבנה . ממערב למעבר , מעל לבור מים אמיי שני שהיה כאן , נבנתה בתקופה הצלבנית כנסייה קטנה . עולי הרגל מרבים להזכיר את שער שכם בשמו דאז — 'שער סטפאן הקדוש ' . ' תיארוכו של שער שכם הצלבני מעורר בעיות קשות . אמנם הנסי היה סבור , כי השער מן המאה הי"ב , ודעתו מתחזקת על ידי ניתוח אמנותי של ציורי הקיר שנתגלו על קיר הקפלה י 44 אולם תיאורי עולי הרגל כמעט שאינם מזכירים את השימוש בשער שכם . פךטלוס אף מציין כי 'פותחים את השער הזה לעתים רחוקות . ' אחרים מציינים את שער דויד ( הוא שער יפו ) כשער הכניסה העיקרי לעיר ; כך פרטלוס , פוקאס ( 1185 ) ואחרים . המקור האחד המתאר את שער סטפאן כשער כניסה לעיר הוא v _^ r \ _]^ , Lacitez השני של המאה הי"ג . נראה , אפוא , ששער _סטפאן הקדוש המוגדל והמורחב הוא פרי שלטון הנוצרים במאה הי"ג ולא מן המאה הי"ב , והדבר אף ניתן להוכחה מן המימצאים הארכיאולוגיים . באשר למהותו של שער שכם במאה הי"ב — קשה לקבוע . כל החומה הצפונית היתה מוגנת על ידי החפיר , שהגיע בהפסקות עד 'מגדל החסידות . ' חלקים רבים של החפיר קיימים עד היום . על אחד ממגדלי החומה הצפוניים , במקום שבו פרצו הצלבנים את החומה , התנוסס צלב במשך כל המאה הי"ב . סיבה להניח שהקהילה הנוצרית בירושלים סבלה קשיים גדולים עם ניצחונו של צלאח אלדין . ואכן , העדות מן החפירות מראה שירושלים הצלבנית נשארה ללא פגע עד התפיסה הקצרה של העיר בזמן מסע הצלב השישי בשנים 1239-1229 ובשנים . 1244-1243 היה זה ביולי 1244 שירושלים סבלה מפשיטה מהירה ופגיעה על ידי הח'וארזמים , שהביאה לסוף שלטון הפראנקים והשאירה את העיר בחורבות' ( שם . שם ;( לניתוח ציורי הקיר ראה : _> _0 » 7 VI _^^^^^ 1982 , pp . 191-214 Folda ( ed . ) , Crusader . Art in Oxford the Twelfth Century , Wallpainting of the Mid-Twelfth century ' , in : . 1 . 'Damascus Gate , Jerusalem , and Crusader L . A . Hunt , _pVn / n 7 rr בלתי נפרד מהשער , הרי שאם היא מן המאה הי"ב ( לפי ציורי הקיר ) אזי השער כולו צריך להיות ממאה זו . י 4 פרטלוס . עמ' 412 וקטע זה אינו מופיע במהדורת ואן בורן : ( פרטלוס כתב את תיאור ירושלים קרוב לאמצע המאה הי"ב . עם זאת , השער נזכר כתעודות השונות ( רגסטה מסי . ( 39111 , 528 , 391 , 331 , 183 46 פרטלוס , שם ; פוקאס , 47 Lacitez _. xv ; _pprsvi _. p . 19 ראה לסיכום פרשה זו ו בהט , מפת , עמ' ! 298-295 וכן י מגן ( לעיל , הערה , ( 42 עמ' . 120 4 s ראה בציור המפה אצל ונסן אבל . ליד הצלב נראית 42 על החפירות בשער שכם ראה : ( 1970 ) , pp . 22-27 Damascus Gate , Jerusalem \ 964- \ 966 \ Levant , II 'Preliminary Report on Excavations at the . i . b . Hennessy . ובייחוד עמ' ; 27-25 מ' מגן , ' החפירות בשער שכם בשנים , ' 1984-1979 קדמוניות , יז ( תשמ"ה , ( עמי . 120-117 באשר לבור שהתמוטט , יי פראוור ( בשיחה בעל פה ) הציע לזהות את המבנה , שהיה חלק ממכלול השער , כבית מכס או מבנה בעל משמעות כלכלית דומה . לצילום של כיסוי הבור לפני ההתמוטטות ראה : בהט , המערך הפיסי , עמ' 33 ודיון שם , עמ' . 32 על הכנסייה ראה להלן בדיון על רובע הפטריארך . י 4 ראה , למשל , תיאור קדום אצל הנוסע האלמוני מס' , V 11 אצל טובלר , תיאורים , עמ' 107-100 ( בסעי ף , ( 11 הקורא לשער 'שער נאפוליס , ' אך גם ויליאם מצור ח , ; 8 , 6 , 5 פרטלוס עמ' ; 412 וכן . La cite ., xvi , xxi בנימין מטודילה , עמי , 40 קורא לו 'שער אברהם . ' התיקון של יערי _לישער אפרים' איננו נכון , אף על פי שהוא קשור אולי בתיאורו של בורכרד מהר ציון , המזכיר שם זה לשער שכם . כנסיית אברהם הקדוש היתה בס ביבה ; כך , למשל , במפת קמבריי ( ראה להלן בפרק 'מפות ירושלים ' . .. ודיון בכנסייה אצל ונסן אבל , עמ' . ( 965 44 הנסי ( לעיל , הערה , ( 42 עמ' . 27 לדברי הנסי , יאין
|
|