|
|
Page:52
לגלים גלים של צליינים ולוחמים , שמחנותיהם נחתו בחופי . _pxn בשנת 1197 נראה היה שאמנם יצא לפועל מסע צלב חדש רב ממדים , אולם תוצאותיו היו מזעריות , כמו גם התוצאות של ניסיונות דומים בשנים הבאות , שבאחת מהן התקיף צי נוצרי את חופי מצרים . מאורע זה , שלא הכה גלים בזמנו , ציין את תחילתה של מהפכה במחשבה האסטרטגית הנוצרית , שעיקרה היתה האמונה שכיבושה של ארץ ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט יוכרעו על אדמת מצרים . בשנת , 1215 בוועידת לאטראן הרביעית , שבראשה עמד גדול האפיפיורים של ימי הכינים , אינוקנטיוס השלישי , הוכרז על מסע צלב חדש . במשך השנים הבאות גייס המערב הנוצרי את אמצעיו וכוחותיו למסע זה . הציים והגדודים התחילו מגיעים _לא _, _^ וכל אותה עת חיכו למעשה להופעתו של הקיסר פרידריך השני , שנטל את הצלב בזמן נישואיו עם בתו של מלך ירושלים , ז'אן דה בריאן . ( Jeande Brienne ) מעמדו כקיסר ובבעלה של יורשת כתר ירושלים עשוהו לנושא טבעי של רעיון מסע הצלב ולבעל תביעות לגיטימיות לכתר ירושלים ולנחלות ממלכת ירושלים . בשנת 1217 הופיעו גייסות _אנדוץאס מלך הונגריה בחופי הארץ , ולשעה נדמה היה שהם עשויים לעלות על דמשק . שליטה של סוריה , אלמלך אלמעטם עיסא , הסתגר בשעה זו בירושלים וחיזק את ביצוריה מחדש . סכנה רגעית זו חלפה , אולם בינתיים התרחשו מאורעות כבדי משקל , שגזרו את גורלה של ירושלים . ריכוזי הצבאות האירופיים בחופי הארץ התארגנו והלכו בפיקודו של ז'אן דה בריאן מלך ירושלים , ומאוחר יותר ליגאט האפיפיור הקרדינאל פלאגיוס , ( Peiagius ) בישוף אלבנו . ( Albano ) בתחילת קיץ 1218 התחילה תנועתם לכיוון מצרים , ובמאי 1218 הגיעו הציים האירופיים לחוף ךמיאט שבמצרים ושמו עליה מצור , אחד המפורסמים בתולדות ימי הביניים , אשר נמשך כשנה וחצי , עד נובמבר . 1219 שליט מצרים אלמלך אלכאמל עמד תחילה מול הכוחות הצרים עליו , אולם צבאותיו נחלו מפלות , שגרמו מתיחות גוברת והולכת במחנהו . בשעה זו עמדה לו לשליט מצרים הסולידאריות הבלתי צפויה של צאצאי בית איוב . כדי ליצור פעולת הסחה , וכן מתוך חישובים אסטרטגיים לגופם , יצא אלמלך אלמעטם מדמשק , צר על הר תבור והתחיל בהריסת ביצוריו . ניסיונות הצלבנים למנוע פעולה זו נגמרו בניצחונו של אלמעטם בקרב עין ג'וזה ( אוגוסט . ( 1218 זמן מה לאחר מכן מת אביו אלמלך אלעאדל , שליטה של דמשק , ואלמעטם , שנועד לרשת את אחיו , נעשה שליטה היחיד של סוריה . עתה ניסה לגייס עזרה לאחיו המצרי אלכאמל , והופעתו במצרים בראש צבאות רעננים בפברואר 1219 מנעה מרד גלוי נגד אחיו בצבאותיו . אלמלך אלמעטם חזר לסוריה ובו בזמן ניסה לפגוע בצלבנים ולהחליש את לחצם על דמיאט . בפברואר 1219 הוציא פקודה גורלית להרוס את חומותיה של ירושלים . היתה זו פקודה אכזרית , שמטרתה היתה כפולה . לנסות ולהוציא את כוחות הנוצרים ממצרים על ידי התגרות ביעד המוצהר של כיבושם ; וביחד עם זה להנהיג קו מדיני ואסטרטגי אשר אימץ לעצמו בעקבות הקו של סבו 44 ראה : אבו שאמה , ה , עמ' . 166 וראה גם : 185-186 in : M . Rosen-Ayalon ( ed . ) , Studies in Memory of Inscription from the Time of al-Mu ' azzam 'Isa \ The Ayyubid Wails of Jerusalem . a New M . Sharon , . _קק , Gasion _(*';>/ , Jerusalem 1977 , ושם גם רשימת מפעלי בנייה אחרים של אלמעטם עיסא . אף עדויות ממקורות כתובים אינן חסרות . ראה עוד : מ' שרון , 'ערי ארץ ישראל תחת שלטון האסלאם , ' קתדרה , , ( 1986 ) 40 עמ' 45 . 120-83 אראקלס , , Fontaine de Creisson : 330 המעיין הידוע מתולדות קרב חטין .
|
|