|
|
Page:36
הצלבנים לגייס צבא רב והנחילו לפולשים מפלה כבדה בקרבת עין חרוד , שבעקבותיה נסוג צלאח אלדין כלעומת שבא . אולם ההרגשה הכללית היתה שאפשר היה להגיע לניצחון ברור ומכריע יותר . לחץ האריסטוקרטיה הצלבנית הביא את באלדוין הרביעי להחלטה גורלית : ראשית . להכתיר עוד בחייו את בנה של אחותו סיביל מנישואיה הראשונים , הוא הילד באלדוין , למלך ירושלים , בתור באלדוין החמישי ; ושנית , להעביר את העוצרות מידי גי דה ליזיניאן לידי ריימונד מטריפולי טכריה . היה זה ניצחון רגעי של מפלגת הכארונים המקומיים ' . י ב 20 בנובמבר 1183 שוב חזתה ירושלים בהכתרתו של מלך צלבני בין חומותיה . כרוניסטן צלבני , שנכח כנראה בזמן המאורע , יודע לספר פרטי פרטים על הטקס המפואר ביותר בין טקסי המלוכה : וכך ציווה המלך ( באלדוין הרביעי ) להכתיר את הילד . ויובילוהו אל כנסיית הקבר ויכתירוהו . וכך סודרו הדברים , שאביר אחד נשא אותו בזרועותיו מכאן ( כנסיית הקבר ) עד 'מקדש האדון' ( כיפת הסלע , ( וכך עשו כיוון שהיה קטן ולא רצה להיות נמוך יותר מהם . והאביר היה גדול וגבוה ושמו היה באליאן מאיבלן , והיה אחד מן הבארונים של הארץ . ומנהג הוא בירושלים , ששעה שהמלך נושא הכתר בכנסיית הקבר , הוא לוקח את הכתר מן הקבר ונושא אותו על ראשו מכאן ועד 'מקדש האדון , ' במקום שבו הוצג ישו במקדש ( לוקאס ב כה-לה . _< לשם הוא מביא את הכתר , אולם מביא אותו לשם פדיון . כך רגילים היו לעשות כאשר נולד לאשה בכור זכר . היא היתה מביאתו למקדש ופודה אותו בכבש או בשתי תורים או כשני בני יונה [ השווה : ויקרא יב ו-ח . [ כאשר הביא המלך את כתרו למקדש , היה יורד במדרגות שהן מחוץ למקדש והיה נכנס לארמונו , מקדש שלמה , במקום בו שוכנים הטמפלארים . שם ערכו את השולחנות ושמו מפות כדי לסעוד . שם התיישב המלך , הוא והבארונים שלו וכל שרצו לסעוד חוץ מכורגני ירושלים אשר שירתו בסעודה . כי זהו השירות שלהם בשעה שהמל ך מוכתר בכתרו , שהם מגישים את האוכל לפניו ולפני הבארונים שלו . _י ' היה זה הטקס האחרון של הכתרת מלך צלבני שנערכה באווירה רגועה בירושלים . אמנם יוכתרו עוד שני מלכים בירושלים הבירה , גי דה ליזיניאן ופרידריך השני הוהנשטאופן , כשני דורות לאחר מכן . אולם ההכתרה הראשונה תיערך במצב של סכנת מלחמת אחים , והשנייה תיערך בירושלים מחולקת ובנסיבות שונות לחלוטין . שנתיים לאחר ההכתרה , בשנת , 1185 מת המלך המצורע באלדוין הרביעי ונקבר כקודמו מתחת לקפלה של הגולגותא בכנסיית הקבר . במשך שנתיים אלה היתה העוצרות בידי ריימונד רוזן טריפולי ונסיך טבריה והמל ך הינוקא , שהוכתר בגיל חמש , גדל בעכו בפיקוח ז'וסלן דה קורטני , ( Courtenai ) כי כך דרשה ההלכה הצלבנית , בהפרידה בין עוצרות ובין אפוטרופסות . לאחר שנתיים , מת המלך הינוקא פתאום , והוא בן שבע . והנה התפרקו כל הסידורים שקבע כאלדוין הרביעי כדי להבטיח את סדרי השלטון ולא עמדו במבחן המציאות . הזירה העיקרית של ההתמודדות היתה הבירה ירושלים , ולא מעט ממהלך ההתפתחויות היה קשור בבירה ובתושביה . במות באלדוין החמישי היה השלטון להלכה בידי העוצר ריימונד מטריפולי " . טבעי היה שהשלטון ' י פראוור , תולדות , א , עמ' 510 ואילך . -י ארנרל . ; 118 וראהגם : e , nos . 122 . _ 1 54 ; Le Livrc c / e Jean d'lbclin , lilic Lois , 1 , ch . 7 Ro / iere , Ca » 7 «/ a / 7 וכן ראה : פראוור , הצלבנים , עמ' . 115-111 " תיאור המאורעות בפרק זמן זה איננו מחוור דיו . חיבורו של ויליאם מצור נפסק בתיאור המתרחש במחצית הראשונה של . 1184 בתקופה זו הופך תרגומו הצרפתי והמשכו , 'אראקלס' — הנקרא כך על שם
|
|