|
|
Page:22
יוונים ו'סוריאנים' ( ראה להלן , ( סביב המבנה המקודש ביותר בעולם הנוצרי " . בהזדמנות זו התגבש גם הריכוז של הקהילה היהודית בצפון העיר , לאחר שזו עזבה את מקומה בסביבות הר הבית , שטח שנמצא עתה מחוץ לחומות החדשות של העיר . 76 כמקובל , תושבי הרבעים הגנו על קטעי החומה שבסביבת רובעיהם , וכך מצאו עצמם היהודים מגינים על קטע החומה החלש ביותר שבביצורי העיר , הוא השטח המשתרע משער שכם מזרחה ליד 'המערה' ' ) מערת צדקיהו ( ' שמתחת לחומה הצפונית של העיר . לא ייפלא אפוא כי כרוניסטן צלבני מציין את הלילה שבין יום ה' ליום ו 14 , ' ו 5 ו ביולי , כלילה האחרון שעבר כשקט על המגינים היהודים . כך נמצאו היהודים על חומות שכונתם באותו בוקר טראגי של יום ו , ' והשכונה הראשונה שאליה פרצו גדודי גוטפריד _מכויון היתה השכונה היהודית . אולם , כאמור , כעקבות הבקעה ראשונה זו הובקעו והלכו גם חלקי העיר האחרים וגדודי הצלבנים , מורעבים וצמאים לדם כמו למים , התחילו עורכים טבח בתושבי העיר , טבח שלא היה כמותו מאז מצור טיטוס וחורבן העיר בידי לגיונות רומא . שני כרוניסטים צלבניים , ריימונד מאגילר ואלברט מאאכן , מתארים את זוועת הכיבוש ; וייאמר לזכותם שהם היו מזועזעים ממראות האימה . ויליאם מצור עתיד לתאר מאורעות אלה כעבור שלושה דורות , ותיאורו מלוטש יותר , אולם חסרה אותה תחושה כלתי אמצעית של _הכרוניסטים הקודמים . היה זה רצח ללא רחמים על ידי המונים משולהבים בקנאות דתית , ותאוות הבצע והשוד עוד הוסיפה על חמתם . ההמונים הצלבניים , פרשים ורגלים , שזרמו דרך השערים הפרוצים דרסו איש את רעהו , ומאחר שהשערים בצד צפון היו צרים מדי נפרצה החומה במקום שבו איל הברזל כילה כמעט את מלאכתו " . משער שכם , השער העיקרי בחומה , נמשכה הדרך העיקרית לכיוון הר הבית בגבול השכונה היהודית או דרכה , והגייסות שפרצו לעיר באיזור ההבקעה הראשונה , בקרבת שער הורדוס של ימינו , חצו בדרכם להר הבית את השכונה היהודית ממש . מוסלמים ויהודים כאחד נהדפו לפניהם . קשה לדעת אם המוסלמים חיפשו מחסה בהר הבית או חשבו על עמידה אחרונה מול האויב הנוצרי בין כיפת הסלע ובין אלאקצא . היהודים , שהחקיקה המוסלמית אסרה עליהם את הכניסה למסגדים , בוודאי לא חיפשו בהם מחסה . משאפסה כל תקווה הסתגרו היהודים בבתי הכנסת וציפו לעזרת אביהם שבשמים . הצלבנים הבעירו את בתי הכנסת על הנמלטים שבתוכם "" , והיהודים קידשו שם שמים ברבים . בתי הכנסת עלו באש , וביניהם כנראה גם בית כנסת קראי . בין הכובשים היה מי שהבחין בספרי התורה ושדדם . בעוד כמה שנים עתידים היו ספרי תורה אלה להימכר על ידי הצלבנים לקהילות היהודים שבמצרים '" . הצלבנים שהתרוצצו בסימטאות העיר פרצו לבתים , הרגו את תושביהם ושדדו אותם . גופות נבקעו או נשרפו כדי להוציא מקרביהן תכשיטים או מטבעות זהב שבעליהם בלעום על מנת להסתירם . נשים שנמלטו לצריחי הארמונות ולעליות הבתים ניתנו לחרב . יונקים נסחבו ברגליהם מחיק אמם או י 7 על הסכמים אלה ראה : פראוור , התיישבות הלטינים , עמ' ; 503-490 ויליאם מצור ט , ; 18-17 פראוור , מוסדות , עמי ; 298-297 ד' בהט , ס"י ( מוס , ( ' עמי 76 . 47 , 38 ראה : לעיל , הערה 77 . 69 על לילה זה ראה.- י' פראוור , להלן , בפרק 'היישוב היהודי . ' _™ ריימונד , עמי ; 300 אלברט מאאכן ו , 7 . 22 אלברט מאאכן ו , " . 27 על שריפת בתי הכנסת ראה להלן בפרק 'היישוב היהודי' ושם בהערות 13-12 מראי מקומות למקורות . וא ראה פרטים להלן , בפרק 'היישוב היהודי , ' ובייחוד הערות . 27-24
|
|