|
|
Page:21
שמפקדה אפתח'אר אלדולה נכנע . כאמור , יחד עם חיל המצב המצרי תמורת זכות נסיגה מן העיר ( לאשקלון ואחר כך למצרים . ( כתנאי לקבלת הכניעה 'פתח [ האמיר שבמגדל דויד ] את השער שבו רגילים היו עולי הרגל לשלם את המסים . ' בכך תמה פרשת כיבוש העיר . איתור מקום הפריצה הצלבנית עתה לא יקשה עלינו לאתר בשטח את מאורעות הכיבוש . כפי שראינו , הן האיל והן מגדל המצור שבחומה הצפונית נזקקו לשטח מישורי כדי להגיע אל חומות העיר . רק שני אתרים בחומה הצפונית תואמים את הנתונים של המקורות : השטח שבין כנסיית סטפאן הפרוטומארטיר החרבה ושער שכם , כלומר , גיא _הטירו פיאון ? או הגיא הקטן המקביל לו ממזרח , הוא נחל בית זיתא ( ואדי אלסאהרה , ( מזרחית לשער הורדוס של ימינו , הנכנס העירה וממשיך לכיוון בריכת בית חסדא וכנסיית סנטה אנה ( ולעתים נקרא על שמה . ( מן התיאורים של המצור אין לפקפק כלל שהכוונה לאתר השני , הוא נחל בית זיתא . כמסופר , המגדל הועבר מרחק של מיל כמעט מזרחה ממקומו בסביבות כנסיית _סטפאן ( אם כי למעשה המרחק קטן במקצת , אלא שאין אנו יודעים באיזה שביל הובילו את חלקי המגדל למקומו החדש , ( והרי בשטח זה רק נחל בית זיתא איפשר גישה נוחה לחומות מצד צפון . בוואדי זה , אפוא , יש לאתר את מקום הפריצה הצלבנית , בקטע של 65 מ' בערך בין שער הורדוס במערב ומגדל L ( ראה מפה ( 3 בחומה מזרחה ממנו . כאן , מול השביל היורד היום ממוזיאון רוקפלר לרחוב סלימאן , או ביתר דיוק מול בית הספר התיכון ראשדיה בגן ךטנר , נראה השקע ליד החומה , מקום כניסת הגיא לעיר , ויש לשער שכאן נמצא החפיר באדמה הרכה של הוואדי . בשל מבנה השטח כאן — גיא שאינו כה עמוק כטירופיאון שלמערבו , והעדר סלע בולט מעל פני הקרקע שהיה מונע את פעולת האיל — היה המקום מתאים לפריצה . האתר היה מפורסם בזמן הצלבנים והיה מקודש לתושבי העיר הפראנקים . בין השנים , 1187-1099 מדי שנה , ביום 15 ביולי , חגגו בירושלים את יום השנה למאורע . תהלוכה בראשות אנשי כמורה היתה מגיעה למקום , ולאחר שביקרה בכיפת הסלע ובבית הקברות הצלבני לרגלי החומה , שבו נקברו גיבורי הצלבנים שנפלו בכיבוש העיר בשנת , 1099 הגיעה למקום הפריצה , שם נערכה תפילת הודיה לאחר דרשת הפטריארך . - בעיר היו , כאמור , בין 40 ל 60 אלף נפש י באשר לחיל המצב , הוא מוערך בין 400 ל 500 לוחמים , בחלקם מצרים ובחלקם אתיופים או סודאנים ' ) שחורים' — כותבים הכרוניסטים הצלבניים בהתפעלות . ( אלה שימשו לא רק כחיל מצב של העיר , שבידם הופקדה המצודה , אלא מתברר שמפקדיהם , או הם עצמם , אף הופקדו על המיליציה המוסלמית שגויסה מקרב תושבי העיר על מנת להגן עליה . הם היו מופקדים , כנראה , על הגנת רובעי העיר השונים . רבעים אלה התגבשו בצורה ברורה למדי במחצית השנייה של המאה הי"א : בתוקף הסכמים בין השליט הפאטמי של מצרים — הוא אדוני ירושלים כאותה שעה — ובין קיסר ביזאנטיון , קונסטנטין _הט' מונומאכוס , נקבע שהנוצרים יבצרו חלק מעירם , הוא החלק שליד כנסיית הקבר , ובכך יצרו גוש מלוכד של ישוב נוצרי r על התהלוכה השנתית ב 15 ביולי ראה . פראוור _, הצלבנים . עמ' . 186-185 המקום מסומן בצלב במפה הצלבנית של ירושלים מן המחצית השנייה של המאה _הי"ב בכתב יד קמבךיי . ליד הצלב מופיעה הכתובת : Hie capta cst civitas a _E-rancis ' ) פה נכבשה העיר כידי הפראנקים . ( ' ראה : פראוור . תולדות , א , עמ' ; 138 על המפה ראה להלן , בפרק 'מפות ירושלים בימי הביניים . '
|
|