|
|
Page:5
חומות ירושלים ומערך ההגנה וההתקפה חומות ירושלים שלפניהן ניצבו הצלבנים תאמו פחות או יותר את תוואי החומות הקיים כיום , אף כי כל חפירה בשטח מוכיחה שאין קו זה זהה עם הקו הצלבני . אולם הסטיות הן קטנות יחסית ; החומה של התקופה הצלבנית בולטת מן החומה הקיימת היום . נדמה שרק בפסגת הר ציון , כלומר , בפינה _הדרומית המערבית של החומה , קיים היה שוני של ממש , שאנו יכולים לנחשו אך לא לאתרו בשטח . קו החומה שנגלה לצלבנים היה פרי התפתחויות החוזרות בחלקן לסוף התקופה הביזאנטית ( כך לגבי החומה הצפונית , ( ואחרות ( כמו החומות בחלק הדרומי של העיר ) שהיו לרוב בנות דור או שנים לפני בוא הצלבנים . כל השינויים האלה הבליטו את הירידה במעמדה של ירושלים ביחס לסביבתה . קו מנחה אחד משותף להתפתחויות אלה י הצטמקות אוכלוסי העיר , מיעוט עולי רגל שיכלו להבטיח את כלכלת העיר ואת רווחת תושביה ואף מיעוט חשיבותה האסטרטגית והצבאית של ירושלים . עדיין לא עמדו על תיארוכה של החומה הצפונית , אם כי מקובל שהמדובר במאה החמישית או השישית . קרוב יותר לתאר את ההתפתחויות בדרום . שני האתרים הטופוגראפיים הבולטים כשטח — עיר דויד , המשתפלת דרומית מזרחית לשטח העיר , והגבעה הדרומית המערבית — שוב לא נכללו בקו החומה . עיר דויד נשארה מחוץ לעיר לעולמים , והר ציון באופן זמני , מאחר שבתקופות הצלבנית והאיובית נמצאה הגבעה מוקפת חומה . זו נבנתה בפקודתו של צלאח אלדין אחרי , 1187 או כפקודתו של פרידריך השני הוהנשטאופן , משהועברה העיר לרשותו בשנת ' * . 1229 הזזת קו החומות שהיה קיים עוד בתקופה הביזאנטית והתקופה המוסלמית הקדומה ניתנת לתיארוך כמעט וודאי . מקובל הוא , בניגוד לדעתו של אבל , שהחומות נבנו לאחר רעידת האדמה שפקדה את העיר ( בתוך חלק גדול של ארץ ישראל , ובכללו רמלה , בירת פלסטין המוסלמית ) בשנת '" . 1033 מפעלי שיקום החומה נזכרים עוד דור אחד לאחר מכן , בשנת " . 1063 יש להניח שבין שני התאריכים האלה 21 הוזנח קו החומה הקודם . ודאי הוא שבשנה אחרונה זו ולאחריה שופצו או חוזקו החומות בחלק הצפוני המערבי של העיר , כנראה בשטח שבין שער יפו , קצר ג'אלוד = ) מגדל גולית ) — הוא מגדל טאנקרד לעתיד — לבין שער שכם , כלומר , החומות שהקיפו את הרובע הנוצרי של העיר . ייתכן מאוד שבתקופה זו של תיקונים וחיזוק החומה נבנתה גם החומה שהותירה את עיר דוד ואת הר ציון בחוץ . מאורעות אלה קדמו אפוא לבואם של הצלבנים , בחמישים שנה לערך . ' * לעניין זה ראה : פראוור , תולדות , ב , עמי 19 . 196 על רעידת האדמה של 1033 ראה : מאן , יהודים , א , עמי 155 ואילך . וראה עכשיו : גיל , היסטוריה של _א"י , ו , עמי ; 117 וביתר פירוט : הנ"ל , ס"י ( מוס , ( ' עמ' . 25 על חומות העיר בסוף התקופה המוסלמית הקדומה ראה : שם עמ' . 38-32 211 , על הסכמי 1063 ראה : פראוור , התיישבות _הלטינים , עמ' 490 ואילך ; הנ"ל , מוסדות , עמ' . 87-86 ' י- בתור נקודת ציון יש להתייחס לכרוניקה הערבית הנוצרית של יחיא בן סעיד : Annales Yuhiailm Saul . ser . 111 . t . vii . Paris 1909 . p . 272 Antiochvnsism : CSCO , Scriptores Arabici , _Textus , כאן נאמר במפורש שבזמנו של _הח'ליפה הפאטמי אלט'אהר שוקמו חומות רמלה וחומות ירושלים . באשר לחומות ירושלים , השתמשו באבנים של כנסיות שהיו מחוץ לעיר : 'והממונים התכוונו להרוס את כנסיית ציון וכמו כן כנסיות אחרות [ שהיו אפוא כבר מחוץ לעיר ] כדי שיוכלו להביא את אבניהן לחומה . ' כך קרה , הוא מציין , לפני רעידת הארמה בשנת 425 להגירה , כלומר מנובמבר 1033 עד נובמבר . 1034
|
|