|
|
Page:2
במישור של תולדות העיר , הכיבוש הצלבני של ירושלים הוא שקבע במידה ידועה את גורל ארץ ישראל , לבנון וסוריה . פרק חדש ומיוחד נפתח בתולדות העיר ובתולדות הארץ . מעתה נמצאו העיר והארץ בתוך מסגרת , שאפשר לציינה כתחום שהופקע מן המסגרת הטריטוריאלית שלו . פני ירושלים הופנו למערב והופקעו מן המזרח . רק הכיבוש הרומי של פומפיוס יצר , אולי , תפנית כזו מערבה , אולם היא היתה קצרת ימים ומכל מקום אירעה במסגרת הגורפת של העולם ההלניסטי , מה שאין כן בתקופת השלטון הצלבני . ואם נכון עניין זה לגבי הארץ , על אחת כמה וכמה נכון הוא לגבי העיר ירושלים , שבתולדותיה נפתח פרק חדש לחלוטין , עם השינוי הטוטאלי שחל באוכלוסייה וכמובן בכל המבנה החברתי והפוליטי . בכך מתייחד הפרק הצלבני בתולדות ירושלים מכל פרק אחר בתולדותיה . פטורים אנו מלתאר כאן את השתלשלות האידיאולוגיה של מסעי הצלב , שהניעה אלפים לעזוב את ארצותיהם ולנוע מזרחה במטרה המוצהרת של 'שחרור המקומות הקדושים' ו'עזרה לכנסייה המזרחית , ' שעמדה כביכול בפני סכנת השמדה מידי האסלאם . במסגרת זו מילאה העיר ירושלים תפקיד מרכזי , הן כסיסמה והן כממשות . שם אחר , פרט לשם ירושלים , לא היה מסוגל להניע את המוני הנוצרים לעזוב את ארצותיהם , אף על פי שהידע על העיר היה קלוש עד כדי טשטוש דמותה , בערפילי דימויים שיצקו דורות של תיאולוגים וכותבי חיבורים על אחרית הימים ' . באביב שנת 1099 הגיעו מחנות הצלבנים לגבול לבנון וארץ ישראל , אולם עוד קודם שהגיעו למקום חלו שינויים משמעותיים בתולדות הארץ ובמעמדה של ירושלים . ניסיונות הווזיר הפאטמי אלאפצל ( 1121-1095 ) לחזור ולכבוש את ארץ ישראל מידי דמשק התורכמאנית הסלג'וקית , באמצעות כרית עם ךצואן שליט חלב , לא הצליחו . אמנם נכבשה עיר הנמל החשובה צור על ידי הפאטמים ( מאי , ( 1097 שברשותם היה צי אוניות , שחסר לסלג'וקים , אולם ירושלים נשארה בידי בני אךתק הסלג'וקים . כך עלה הרעיון המצרי לכרות ברית בינם לבין הצלבנים , אשר הופיעו ואיימו על גבולם הצפוני של הסלג'וקים . שליטי מצרים שיגרו משלחת אל הצלבנים , שנתעכבו אותה שעה במצור אנטיוכיה , כדי להניעם להסכם על חלוקת השטחים שבשליטת הסלג'וקים : סוריה תעבור לפראנקים וארץ ישראל למצרים י כך העיבו חישובים צבאיים על הבנת המצרים את מניעי מסע הצלב ומטרותיו . הנסיבות הפוליטיות כמו הצדיקו את חישובי המצרים , כי בינתיים ( קיץ , ( 1098 בעוד הצלבנים שוהים באנטיוכיה , חדר אלאפצל לארץ ישראל ושם מצור על ירושלים . העיר היתה בידי _סכמאן ואילעאזי , בניו של ארחק ( מת בשנת , ( 1091 תחת מרות האמיר הסלג'וקי של דמשק תאג' אלדולה תתש . נמצא בה חיל מצב שמנה 300 פרשים בקירוב \ ולאחר שניזוקו החומות מירי מכונות המצור היא נכנעה למצרים 1 הווזיר המצרי הפקיד על העיר את האמיר אפתח'אר אלדולה , שניסה להשתלט גם על פנים הארץ . למרות ניצחונו וכיבוש ירושלים , שצורפה לשטח השלטון הפאטמי של ערי הנמל בחוף הארץ , אלאפצל הציע לצלבנים — עוד במאי , 1099 בעת המצור על ערקה שבסוריה ( צפונית מזרחית לטריפולי ) — זכות עלייה חופשית לירושלים , 2 ראה שיין , שם , עמ' 213 ואילך . ' ראה : י פראוור , 'ירושלים בתפיסת הנצרות בימי הכינים הקדומים , ' ס"י ( מוס , ( ' עמ' , 283-249 ובמיוחד עמי 261 ואילך . 4 ראה : מ' גיל , 'היסטוריה פוליטית של ירושלים , ' ש , _0 עמ' i . 30-29 ידיעה זו מצויה במקורות הצלבניים ( אלברט מאאכן , ו , ; 31 אקהארד פרק _טזן והיא תואמת פחות או יותר את הידוע על גודל חיל המצב הפאטמי שהגן על המצודה בזמן המצור הצלבני . 6 אבן אלאת'יר , א , עמ' . 198-197 בניית מכונות המצור על ידי המצרים שנה לפני כן גרמה מחסור בעצי בנייה . הצלבנים , שנזקקו להם , הובילו אותם מרחוק ; ראה להלן .
|
|