|
|
Page:12
העברית בצורה מוחלטת , והתלמידים היהודים מגמגמים בשפה הערבית . עם כל הרצון הטוב של התושבים , המציאות חודרת פנימה ומכתיבה לא מעט את אורח החיים שמתנהל בכפר . הדפוסים של רוב ומיעוט , מבחינה פסיכולוגית ומעשית , מכתיבים את האינטראקציה בין ערבים ויהודים , וכאשר ישנה התנגשות אינטרסים , בדרך כלל ידם של היהודים על העליונה , והערבים הם אלה שצריכים להתאים את עצמם למצב , כדי להמשיך ולשרוד כקהילה משותפת , שכן במשך הזמן החיים המשותפים הפכו לצורך קיומי כלכלי , מעבר לאידיאולוגיה אשר בבסיסה . מתוך הניסיון המורכב והעשיר הזה צמח בית הספר לשלום , מוסד חינוכי רעיוני שהוקם על ידי הקהילה בשנת 1979 כדי להנחיל את הניסיון של אנשיה לסביבתם הקרובה והרחוקה . בית הספר לשלום מבצע את משימתו על ידי עריכת מפגשים יזומים בנוה שלום בין יהודים וערבים מישראל - מפגשי תלמידים , סטודנטים , מורים ואנשי חינוך , ומפגשים לקהל הרחב . אנחנו גם עורכים פעילות חד לאומית ליהודים לבד ולערבים לבד , ובשנים האחרונות התחלנו לערוך מפגשים בין יהודים ישראלים ופלסטינים מהאוטונומיה . בבית הספר לשלום עובדים כיום כ 30 מנחים יהודים וערבים , והוא מנוהל ברוטציה על ידי ערבי ויהודי . בפעילויות השונות שקיימנו במשך השנים השתתפו כ 25 , 000 בני נוער ומבוגרים . כמו היישוב כן בית הספר לשלום החל את עבודתו מתוך ראייה נאיבית ( וכן גם שאר הארגונים שעסקו אז במפגשים מסוג זה . ( במפגש ראינו את תכלית הכול ; הפחתת סטריאוטיפים וקירוב לבבות היו מילות הקסם . במשך השנים , תוך למידה מהניסיון של הקהילה ומניסיון העשייה שלנו , פיתח הצוות בבית הספר לשלום ראייה ביקורתית יותר בקשר למפגש . הבנו שסטריאוטיפים הם רק הסימפטום שעל פני השטח , סימפטום שמלמד על תפישות היסוד אצל יהודים וערבים , אשר נבנות מהקונפליקט ומקיימות אותו . הבנו כי לאכול חומוס ביחד אולי נותן הרגשה טובה לרגע , אבל זו אינה פותרת שום דבר ? להיפך , היא עוזרת לשמר את הסטטוס קוו , ואף מחזקת אותו . לאחר שנים רבות של ניסוי ותעייה בנינו גישת עבודה אשר רואה את המפגש כמפגש בין שתי זהויות לאומיות , ומטרתו לחקור ולהבנות
|
|