sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

פתח דבר בשנת , 1937 השלים צעיר אמריקאי - ג'ורג' ארנסט רייט מאוניברסיטת ג'ון הופקינס , את עבודת הדוקטור שלו בנושא הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל , בהדרכתו של חוקר המזרח — ויליאם פוקסוול אולברייט . שאיפתו של רייט , בן למשפחה פרסביטריאנית , שגדל בעיר קטנה באוהיו והתחנך בסמינר תיאולוגי מקורמיק , היתה לחפור בארץ ישראל . גזר , שהוא תל גדול שנחפר ופורסם בתחילת המאה , עת מדע הארכיאולוגיה היה בחיתוליו , היה אחד האתרים עליו כתב רייט בעבודת הדוקטוראט שלו . למרות הקשיים בהבנת הקרמיקה מן השלבים הקדומים של גזר , הוא פירסם בסיום עבודת הדוקטוראט שלו את המאמר : . "Gezer The Troglodytes of" pynn השנים הפך רייט לאחד החוקרים המובילים בחקר התנ"ך , בתחילה במקורמיק והחל משנת 1958 כפרופסור בדיביניטי קולג' בהרוורד . מאמריו הרבים והמבריקים וחפירותיו הידועות בשכם 1957 ) , ( 1968 הוציאו לו מוניטין בעולם כולו בשטח הארכיאולוגיה המקראית בארץ ישראל , אך הוא לא שכח את גזר בה דן במאמר הבכורה שלו . בשנים 1964 1965 היה פרופסור רייט מנהל אורח של ההיברו יוניון קולג' שנפתח בירושלים , שנתיים לפני כן . יחד עמו הגיעו שני חבריו ללימודים בהרוודד טרם קבלתו תואר הדוקטור : כותב שורות אלו , ודארל לאנס . קיץ אחד קודם לכן , בהיותו בשכם , סיפר רייט לתלמידיו כי בכוונתו לקיים תוכנית מחקר אמריקאית ארוכת טווח תחת ניהולם . בשלב זה עדיין לא החליט איזה אתר יהווה אתגר מתאים לתוכנית שאפתנית זו . הזמן המתאים להחלטה זו היתה תקופת שהותו בת השנה בישראל . באחד מימי אוקטובר הנעימים יצא פרופסור רייט לסיור שדה בלויית דארל לאנס ובלוויתי לגזר , המקום שלא נשכח מלבו במשך 25 שנה , למרות שמעולם לא ביקר בו . יצאנו מירושלים כשפנינו מערבה והתקרבנו אל העיר רמלה שגזר נמצאת לא הרחק ממנה . מעטים ביקרו בגזר בתקופה זו בשל בעיות ביטחון . האתר היה במרחק של קילומטר וחצי מן הגבול בין ישראל וירדן ולא על תוואי הנסיעה הראשי . את גזר לא מצאנו ! אחר זמן מה זיהינו באופק גבעה נמוכה ומאורכת שנראתה מבטיחה בעינינו . פנינו אל דרך עפר שהתפתלה בין שדות חקלאיים , במכונית הפורד קורטינה הקטנה של פרופסור רייט , והגענו לבסוף אל הקצה הדרומי של התל . פילסנו דרך ברגל בצמחיה הצפופה שהגיעה עד המתנים . צעדנו בשביל עתיק שהוביל כנראה מן העמק אל שער העיר ומשם אל הנקודה הגבוהה ביותר של התל בצדו הצפוני , שם ניצב קבר שייך מוסלמי . מרחוק לא נראה תל גזר גבוה ומרשים כל כך , אך כאשר עמדנו ליד שרידיו של קבר השייך , נגלה לעינינו נוף עוצר נשימה של השפלה ומישור החוף . היה זה ביקורנו הראשון והתקשינו להתמצא באתר . שאלות רבות הטרידו אותנו , היכן בדיוק היו תעלות החפירה של מקליסטר מלפני 60 שנה ? האם נוכל למצוא שטח לא חפור עבור חפירותינו המתחדשות ? על פי ספרי מקליסטר שהיו בידינו , עצר רייט לאחר זמן מה ליד חתך עמוק מכוסה צמחיה והכריז : הגענו ! כאן נמצא כנראה הגבול המערבי של תעלות החפירה של מקליסטר . יתכן שזו תעלה מס' ! 31 את השעה שלאחר מכן בילינו שלושתנו בחיטוט קדחתני בעוד אנו בועטים בשיחים ובאבנים , תוך כדי תכנון

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help