sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

( אגדה , ( שכוונתו היתה למשוך את לב העם לתורה ולמידותיה . גם בשל אופיה האסוציאטיבי והאנקדוטי של הספרות התלמודית אין מקום לצפות למצוא בה תמונה ברורה ומקיפה של המציאות ההיסטורית , ובוודאי שאין לחפש בה גישה היסטורית מדעית to , שמטרתה לשמר למען הדורות הבאים מידע על "מה שבאמת קרה . " בספרות התלמודית מצויות עדויות בנות זמנו של רבי יהודה הנשיא בצד עדויות אנכרוניסטיות העוסקות בו , ובצד עדויות המנסות לפתור באופן היסטוריוסופי שאלות הקשורות בדמותו ובפועלו . בכל העדויות הללו היתה עשויה לפעול ידו של עורך מאוחר , אשר ימי רבי יהודה הנשיא כבר היו עבורו היסטוריה רחוקה ועלומה . גם כאשר מימרה מיוחסת לחכם מסוים , אין ודאות שהיא אכן נאמרה על ידו , שכן העורכים נטלו לעצמם מידה של חופש וייחסו מימרות לחכמים שכלל אינם בעליהן . מכאן שאין להסתייע בשמות החכמים ככלי אולטימטיבי לתארוך מימרה , וממילא נפגמת האפשרות לעצב ביוגרפיה של רבי יהודה הנשיא על פי המימרות המיוחסות לו בספרות התלמודית . מצויה גישה במחקר הטוענת כי בניתוח מעשי חכמים הכלולים ביצירה התלמודית , יד הספרות היא על העליונה . הסיפור התלמודי אינו מתאר רצף של אירועים היסטוריים , אלא משמר אנקדוטות המתייחסות למקרים בודדים . אין בו היסטוריה רציפה , אלא תיאור מאורעות מוגבלים המובנים מתוך עצמם . לא זו בלבד , אלא שעל חלק מהמאורעות מצויות מסורות שונות ואף מנוגדות כתוצאה מכך שמוסרי הדברים נתנו לדמיונם חופש לעצב מחדש את מה שקיבלו מידי אחרים . הווה אומר , על ההיסטוריון להתייחס למעשי חכמים אלה בתור ספרות , הנוטלת מעצם טיבה חופש לעצמה בתיאורים הגלומים בה , ומשום כך אין להם ערך לחקר ההיסטוריה , שמעצם טיבו אמור לדייק ולהסתמך על עובדות . גישה אחרת , המתפתחת בעשרות השנים האחרונות בעיקר בארצות הברית ובאירופה , מבקרת בחריפות את השיטה הרווחת בישראל לשם הסקת משמעות היסטורית מהמקורות התלמודיים . הגישה הזו טוענת שכדי שיהיה ניתן להסתמך על הספרות התלמודית בתור מקור לחקר ההיסטוריה , יש לדון בכל אחת מהעדויות הנזכרות בה לעצמה , לרדת לפרטי פרטיה ולבחון אם היא בעלת משמעות היסטורית . לכאורה , גישה זו מצטיינת בדיוקה המדעי , וידה רב לה בניתוץ הספקולציות שאפיינו את המחקר שקדם לה , אשר נטה להסתמך על הספרות התלמודית בתור מקור היסטורי , או למצוא בה גרעינים היסטוריים . אולם חולשתה נובעת מכך שהיא מתעלמת מהתמונה שבכל זאת עשויה לעלות מבדיקת המקורות כמכלול אחד , מכלול היוצר מסה קריטית של חומר , כך שבסופו

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help