sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

במורשתם היהודית או לפתח רגשי נחיתות כלפי התרבות הנוצצת שמסביבם . הניסיונות המגוונים להתמודד עם אתגרים תרבותיים אלה הם בין המאפיינים המובהקים של פעילותו המפוארת והענפה של רב סעדיה גאון , כפי שנראה בהמשך הספר . השלכה טכנית יותר של כיבושי האסלאם הייתה האפשרות להדק את הקשרים בין קהילות יהודיות רחוקות זו מזו . התקשורת הבינלאומית הייתה סדירה ויעילה הרבה יותר כאשר יהודי המזרח התיכון וצפון אפריקה חיו בתוך העולם המוסלמי , גם כאשר קמו שושלות שונות באזורים שונים , מאשר בתקופה הקדומה יותר שבה נמצאו יהודי בבל וארץ ישראל , למשל , תחת שלטונן של אימפריות יריבות . השיפורים בתקשורת השפיעו בעיקר מאמצע המאה השמינית ואילך , כאשר בירת האימפריה המוסלמית עברה מדמשק לבגדד ( נוסדה בשנת , ( 750 קרוב למרכזי היישוב היהודי הוותיק בבבל . מתקופה זו אנו עדים לזרם הולך וגובר של שאלות ותשובות , המחבר בין המרכז הבבלי לתפוצות , ומהווה גם סיבה עיקרית לכך שידיעותינו על חיי היהודים במזרח ותרבותם , מאמצע המאה השמינית ואילך , עולות בהרבה על ידיעותינו לגבי מאות השנים שקדמו להתפתחות זו . כאשר אנו מבקשים לקבוע את סוף תקופת הגאונים ואת המעבר לתקופת ה " ראשונים , " הידיעות שבידינו רבות לאין שיעור מאשר על תחילת התקופה , אלא שמדובר במעבר הדרגתי ומתמשך . השינוי העיקרי המאפיין מעבר זה לא היה - כמו במעבר מתקופת הסבוראים לתקופת הגאונים - התפתחות בתוך מסגרת נתונה , אלא שינוי במערכת הכוחות המחברים בין המרכז לפריפריה . מאפיין מרכזי של תקופת הגאונים , לפחות מאמצע המאה השמינית ואילך , הייתה ההכרה של יהודי התפוצות שהם תלויים מבחינה רוחנית במרכזים הוותיקים בבבל ובארץ ישראל . ככל שחלף הזמן התחזקו קהילות אחרות בצפון אפריקה ובאירופה , ומידת תלותן במרכזים שבמזרח הלכה ופחתה . לכך יש להוסיף את הנסיבות המדיניות והכלכליות , שתרמו להיחלשותן של קהילות ישראל בבבל ובארץ ישראל והקשו על קיום קשרים הדוקים ביניהן לבין הקהילות שבמערב . לפיכך אי אפשר לצמצם את סיום תקופת הגאונים לתאריך מסוים , ועלינו לראות בו סיומו של תהליך ממושך , שאחרוני הגאונים הצליחו לעכבו אך לא לעצור אותו . מקובל אמנם לראות נקודת ציון בפטירתו של רב האיי בן שרירא גאון בשנת , 1038 אולם אנו יודעים שרב ישראל בן שמואל , גאון סורא בסוף ימיו של רב האיי , נפטר אחריו ; ואף ישיבתו של רב האיי , ישיבת פומבדיתא , התקיימה גם לאחר מותו , אם כי נראה שהעומד בראשה לא כונה "גאון . "

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help