|
|
Page:9
- עורכים לשוניים , בתבניות , סדרים , מגיהים , מעמדים ומדפיסים וכיוצא בהם - הוא זר ומוזר ומשמעותו אינה ברורה להם . לא תהא זו גוזמה לומר כי כל יחידה עברה יותר מ 100 טיפולים מאז תוכנן הכרך לראשונה ועד שהגיע לספר כרוך , ואת ההליכים הללו לא היה אפשר לצמצם או לקצר . מכאן מובן מדוע ראו אנשי המדע בדרך העבודה הזו נוהל חפוז מדי , ואילו אנשי ההוצאה לאור ראו בה משיכת זמן מיותרת . בתחומים אחדים אכן די היה בארגון החומר , ואילו בתחומים רבים אחרים היה צורך תחילה לבנות ולארגן את המידע . לעתים היה גם צורך להבהיר דברים שאנשי המדע דשים בהם כמובנים מאליהם , ואינם נפנים לנסחם ולהנדירם בצורה שתהיה מובנת למי שאינו בעל מקצוע ותיקלט על ידו . לא פעם התברר גם לאנשי המקצוע כי המידע אינו מאורגן , ויש להתפנות ולגבשו . בכך זירזה האנציקלופדיה תהליכים שהביאו לקידום המדע בארץ , ויירשם לזכותה כי לא רק סיכמה את הידוע והקיים , אלא גם קידמה את המחקר של הלא ידוע . בקבוצות אחדות , בייחוד בצמחים חסרי פרחים ובבעלי חיים חסרי חוליות ( בעיקר בחרקים , ( הצטרכו העורכים להתמודד עם בעיות בסיסטמטיקה . החוקרים עוסקים איש איש בקבוצה המעניינת אותו , ורק מעטים מהם נפנים לעסוק במיקומה המדויק של קבוצה זו במערכת הכללית . חידושי המחקר גורמים לתמורות בשיטות המיון , וכל חוקר נוהג על פי שיטתו . עבודה רבה נדרשה כדי לפשר בין השיטות ולהעמיד כל יצור במקומו המוסכם , בסדר יורד של טקסונים , מן המחלקה דרך הסדרה , המשפחה והסוג , עד למין ( שלא להזכיר תת סדרות , על משפחות , תת משפחות ושאר טקסונים . ( פרשת השמות היתה עניין לעצמו . מלכתחילה נקבע כי כל יצור יובא בשמו העברי , בשמו המדעי , ובכל מקום אפשרי - גם בשמו הערבי , הן בערבית והן בתעתיק עברי . מימושה של ההחלטה הזו גזל חלק נכבד מן העיסוק באנציקלופדיה , בעבודה ובזמן . השם המדעי קבוע ומוסכם , אבל רק לכאורה . למעשה - ממשיכים ללא הרף לשנות שמות , להתאים אותם להגדרות חדשות או ישנות , לאחד סוגים ולפרק סוגים . שינויים כאלה ליוו את כתיבת האנציקלופדיה לכל אורך הדרך , ולא פעם היה הכרח להכניס תיקונים בחומר המסודר והמעומד אף בשלבים מתקדמים ביותר של תהליך ההדפסה - דבר קשה ביותר בטכניקת הדפוס המתקדמת . הקושי בשמות הסוגים והמינים שבהם קיימים כללים נוקשים למדי , בעיקר , עקרון זכות הקדימה , היה קטן לעומת הקושי בסידור הטקסונים הגבוהים יותר - משפחות , סדרות וכוי . כאן חלות תמורות עם הופעתם של מחקרים חדשים , ואין כללים אחידים ומוסכמים . בכמה סדרות מן החשובות ביותר , כגון פרפראים ודבוראים , היה צורך לבצע מעין "עבודת בראשית " בסידור המשפחות בתוך הסדרה . בבעלי החיים חסרי החוליות ובצמחים חסרי הפרחים מוצג כאן , לראשונה בעברית ובארץ , מבנה מסודר של הטקסונים , מן המערכה עד הסוג והמין . הכללים לנתינת שם עברי לכל מין אינם נוקשים כמו אלה הנוהגים בעת נתינת שם מדעי . בקבוצות אחדות - רוב בעלי החוליות היבשתיים וכל הצמחים בעלי הפרחים - היו לפנינו שמות מוסמכים שנקבעו על ידי ועד הלשון ( 1946 , 1928 ) ואושרו לאחר מכן על ידי האקדמיה ללשון העברית . לשאר הצמחים ובעלי החיים לא היו שמות כאלה , ומדענים ומחברים העניקו להם בעבר שמות לפי שיקוליהם . חלק מן השמות הללו היו טובים וחלקם לא טובים ואף בלתי אפשריים , אם משום שהיו בני ארבע מלים ואם משום שלא שמרו על הכלל , כי אין שם אחד ניתן לשני בעלי חיים שונים או לשני צמחים שונים . בזכות האנציקלופדיה חלה בתחום זה קפיצת דרך : ועדת משנה של האקדמיה ללשון העברית קיימה עשרות ישיבות , בהשתתפות אנשי מדע מומחים לדבר , והציעה מאות רבות של שמות - בחלקם אישור של שמות קיימים ובחלקם שמות חדשים לגמרי . שמות אלה אינם בגדר החלטה , כל עוד לא יקבלו את אישורה של מליאת האקדמיה , אבל הם אלה שנכנסו לאנציקלופדיה , בתקווה כי יתקבלו בלשון המדעית והעממית , וגם יקבלו אישור מלא . באישור שמות עבריים ותיקים ובקביעת חדשים נעשה מאמץ לשמור על כמה כללים : - כל מין מקבל שם בן שתי מלים - שם הסוג ושם המין . לצורך זה נחשב גם צמד מלים , כגון " גמל שלמה " או " ארך רנליים , " למלה אחת . - בכל מקום שאפשר - צמוד שם הסוג בעברית לשם הסוג בלשון המדע . במקום שיש סוגים קרובים , שאי אפשר או לא כדאי לתת לכל אחד מהם שם עברי נפרד - מקבלים כמה סוגים "שם שימושי " משותף ( לדוגמה : אנפה , עיט - . ( שם הסוג ( לרבות "שם שימושי (" נקבע , אם אפשר , על פי תכונות היצור ( שלדג , אדמונית . ( לעתים , כאשר לשם המדעי צליל עברי , משאירים אותו כמו שהוא , או בשינוי קל ( אוסמיה , מריון . ( כאשר לא נמצא שם מתאים , ניתן השם המדעי באותיות עבריות . שמות המינים הם עבריים , בדרך כלל . - לסוגים או למינים הקרויים על שמות מדענים או אישים אחרים משתדלים להשאיר את השם , כאשר מדובר בחוקר שמחקריו נערכו בארץ ישראל . - בכל מקרה שניתן לקבל את השם העברי שהיה בשימוש או בספרות , יש לו זכות קדימה . במקרים רבים נאלצה הוועדה לבטל שם מקובל , משום שהיה מסורבל מדי " ) בנימה חומה רכה של הזית (" או משום שהוא קיים גם בקבוצה אחרת . בעבר היה אותו שם " ) עש , " "צרעה " וכר ) מופיע במשפחות שונות . בשמות החדשים נמנעה הוועדה מכך , עד כמה שאפשר . אף על פי כן , למרות כל המאמצים , יש כמה סטיות . השמות הערביים היו פרשה בפני עצמה . המערכת קבעה , כאמור , כי כל טקסון יבוא בשמו העברי ובשמו המדעי , ובכל מקום שאפשר - גם בשמו הערבי , הן באותיות ערביות והן בתעתיק עברי . בעת הטיפול בשמות הערביים לא יכולנו להיעזר בכללים מדעיים או באקדמיה . לא לכל בעלי החיים והצמחים יש שמות בערבית , ואלה הקיימים אינם אחידים בכל מקום . לעתים יש למין אחד שמות רבים בערבית ( כגון רקפת , ( ולעתים משמש שם אחד למינים שונים ( כגון זעתר . ( הסתמכנו על מידע אישי של חוקרים ומורים ועל ספרים , בעיקר ממצרים ומלבנון , לקביעת השמות והכתיב שלהם . בשמות הצמחים נאלצנו לבחור לא פעם ב 3-2 שמות מתוך מבחר של 10-7 שמות שהיו ברשותנו לצמח אחד ! בוודאי יהיו חולקים על כמה מן השמות הערביים שהובאו באנציקלופדיה , אך כל שם כזה מסתמך לפחות על מקור בדוק אחד . אין פירושו של דבר כי שמות אחרים אינם "נכונים , " אלא שבמקומות שונים מכונה יצור אחד בשמות שונים .
|
|