sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

הקדמה ספרות מדעית עברית , העוסקת בטבע הארץ מנקודת השקפה מודרנית , החלה להתפרסם כבר בראשית המאה . אפשר לראות את אהרן אהרונסון כאבי הבוטניקה העברית ארצישראלית , ואת ישראל אהרוני כאבי הזואולוגיה שלה . מאז , ובייחוד בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים , התרחבה מאוד הספרות העברית העוסקת בטבע הארץ - ספרים , אלבומים , מגדירים , עיתונים וכיוצא בהם , ואליה היתוספו פרסומים בלשונות זרות , ביניהם , Flora Paiaestina המקיפה את כל צמחיית הבר של ארץ ישראל , , Fauna Paiaestina ' 1 שהספיקה כבר לתעד כמה מקבוצות החי . אף כי קבוצות רבות של הצומח והחי זכו לטיפול הולם , נשארו אחרות כאילו מחוץ לתחום . מכיוון שהעיסוק בקבוצות השונות לא היה אחיד , ונבע מתוך צרכים שונים ( ספרי לימוד , ספרי עזר לחקלאי וכוי , ( חסרה עד עתה תמונה כוללת של ערכי הטבע של הארץ , לצורכיהם של הלומד ושל המתעניין . את המחסור הזה באה האנציקלופדיה למלא . ואכן , בסקירה של כרכי האנציקלופדיה מתברר כי בעוד אשר בנושאים אחדים כבר התפרסם בעבר חומר ראוי , בכתב וכאיור , נותרו אחרים שתיאורם לקה בחסר . עופות , הצומח של ארץ ישראל וצמחים בעלי פרחים ( נושאיהם של הכרכים 0 , 8 , 6 ו , וו ) זכו לפרסומים רבים ומקיפים , ואילו חסרי חוליות , החיים במים , זוחלים , דוחיים , יונקים , צמחים חסרי פרחים ובעלי חיים וצמחים במשק האדם ( נושאיהם של הכרכים ( 12 , 9 , 7 , 5 , 4 , 3 , 2 תוארו עד עתה רק באופן חלקי ופחות מסודר . איורים של אלה בהיקף כזה לא נתפרסמו עד כה . כל החומר הכלול באנציקלופדיה הוא מקורי , וכמעט כולו נכתב במיוחד עבורה ( למעט כמה עיבודים שנעשו על ידי המחברים מתוך עבודות קודמות שלהם , בכרך ו ובכרך . ( 8 גם האיורים ( רובם צילומים ומיעוטם ציורים ) כמעט כולם מקוריים , והם תרומה יקרה ביותר של הצלמים , הציירים והמאיירים למפעל זה . בעלי חיים וצמחים רבים זכו כאן לראשונה לכך שתמונה שלהם תוצג לפני הציבור . התחום הגיאוגרפי שהאנציקלופדיה עוסקת בו משתרע על שטחי ארץ ישראל שבשליטת מדינת ישראל בשנות השמונים : כל השטח שממערב לירדן , הגולן והחרמון . לא נכללו בה צמחים ובעלי חיים המצויים בעבר הירדן המזרחי אך לא בעברו המערבי ( מספרם אינו גדול , ( ואין היא עוסקת בעולם החי והצומח של חצי האי סיני . מספר המינים של צמחים ובעלי חיים בארץ מגיע לרבבות : כ 3 , 000 מיני בר של צמחים בעלי פרחים , למעלה מ 1 , 000 מינים של צמחי תרבות , מספר לא מוגדר של צמחים חסרי פרחים , למעלה מ , 800 ו מינים של בעלי חיים בעלי חוליות , וכנראה יותר מ 20 , 000 מינים של חסרי חוליות . לא היתה כל אפשרות להביא את כולם באנציקלופדיה - גם משום שהידע שלנו על רבים מהם דל מאוד , וגם משום קוצר היריעה . לכן יש רק 4 מחלקות של בעלי חוליות שכל המינים שלהם המצויים בארץ תוארו באנציקלופדיה בכתב ובאיור : דוחיים , זוחלים , עופות ויונקים . מן הדגים הובאו מינים מייצגים וידועים יותר , ואילו מינים אחרים נותרו מחוץ לתחום . מובן מאליו כי מחסרי החוליות הובא רק מדגם מייצג . רצון לכלול את כולם היה מביא לידי כך שהאנציקלופדיה לא היתה רואה אור . הערכים באנציקלופדיה לא הובאו בסדר אלפביתי , אלא בסדר סיסטמטי : בכרכים שכל אחד מהם מוקדש לקבוצה אחת או לנושא אחד . גם בתוך כל כרך אין הסדר אלפביתי , אלא סיסטמטי , ככל שהדבר אפשרי . הפתרון האלפביתי ניתן במפתח ( עברי ומדעי ) המובא בסוף כל כרך , ובמפתה כללי לכל הכרכים ( צמחים - עברי ומדעי , בעלי חיים - עברי ומדעי ) המובא בכרך זה . חלק מן הטקסונים זכו למעמד של "ערך " ואחרים למעמד של "תת ערך . " "ערך " הוא פעם מין , פעם סוג , ופעם משפחה או טקסון גבוה יותר . הקביעה מי לכאן ומי לכאן היתה שרירותית למדי , לפי כמות החומר ולפי הערכה סובייקטיבית לגמרי של חשיבותו . יצירתה של אנציקלופדיה מקורית כזו כרוכה בקשיים , אשר מי שלא התנסה בהם איננו יכול לדמותם כלל . לכאורה - כל מה שיש לעשות הוא למצוא עורך בעל מקצוע לכל כרך , להזמין ערכים מאת הכותבים , תמונות מצלמים ומציירים , לחבר את אלה לאלה , ולהוציא לאור . המציאות שונה מכך תכלית שינוי . את הערכים לאנציקלופדיה כתבו יותר מ 150 איש - זהו , למעשה , מפעלה של כל הקהילייה המדעית בארץ בתחומי הבוטניקה והזואולוגיה , החל בסטודנטים שערכו מחקרים לעבודות גמר וכלה בפרופסורים מפורסמים . כל אחד מאלה , מומחה בתחומו , כתב בסגנונו ולפי הבנתו , וחזר ותיקן בכל שלב - בבדיקת כתב היד , ביריעות הדפוס ובעת העימוד וההדפסה . הבאת החומר למתכונת דומה - לא אחידה , כי דבר זה אינו אפשרי כלל - מבחינת הלשון , היקף הטקסט , הדיוק בפרטים וכוי חייבה עבודה אינסופית , בכמה וכמה חזרות . התעוררו בעיות לא מעטות של לשון וכתיב ( מלא-חסר : בכותרות המנוקדות הכתיב חסר , ובגוף הטקסט הוא מלא . ( המלה "מין " משמשת בעברית גם במובן sex וגם במובן . species לציון "זכר " ו " נקבה " השתמשנו אפוא במלה "זוויג , " על כל חסרונותיה . איסוף התמונות מאת יותר מ 200 צלמים ומאיירים והתאמתן לכתוב לא היו קלים יותר , ועדיין לא נאמר דבר על העיסוק הטכני בחומר מגוון כזה , אשר לרוב העוסקים בו

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help