|
|
Page:4
הדברים אף מפורשים באיגרת רב שרירא גאון ( מהדורת לוין' עמ' 48 ואילר ) באמת שאפילו ראשוני ראשונים היה להם תלמוד , שכן אמרו על ר' יוחנן בן זכאי ( סוכה כד , 1 א עי"ש ) שהיה לומד עד 'הויות דאביי ורבא , ' ושנינו ( אבות ד , ' גי : ( ר' יהודה אומר הוה זהיר בתלמוד , ששגגת תלמוד עולה זדון , ותנו רבנן ( בבא מציעא לג , א : ( העוסק במקרא — מדה ואינה מדה , במשנה — מדה שמקבלין עליה שכר , בתלמוד — אין לך מדה גדולה מזו וכוי ( עמ' . ( 50 ותלמוד הוא חכמת הראשונים שמסבירים 'טעמי המשנה' וקראו את פירושיהם למשניותיהם : תלמוד ( עמ' . ( 52—51 וכן אומר הרמב"ם ( הלכות תלמוד תורה פ"א , הי"א ) ; וחייב לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבעל פה ושליש 5 יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וילמד . דבר לדבר ויבין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה , 6 וענין זה הוא הנקרא תלמוד . 7 כנגד זה המלה 'גמרא' כפי שהיא נזכרת בכה"י ובדפוסים הישנים של הבבלי , משמעה : קבלה , מסורת , היינו מה שנמסר ומקובל מדורות קדומים , ו'גמרא' היא היפוכה של 'סברה , ' מה שנתחדש על פי דעתו וסברתו של אדם , כמו שנמצא כמה פעמים ששאלו : גמרא או סברא ) ? עירובין ס , א , יבמות בה , ב ובבא בתרא עז , א . ( ביבמות שם השיב רב אשי . מתניתין . 4 פירוש הקושיות שהיו נושאים ונותנים בהן עכשיו אביי ורבא פשוטות וסדורות היו ומכוונות ביד ר' יוחנן בן זכאי , וכך היו מתעסקים בהן ( ר' חננאל בפירושו שם ) 'דאפילו הוויות דאביי ורבא לא מדעתייהו הוו , אלא כולהון נהירן לראשונים ( רב שרירא , שם , עמ' . ( 9 . 5 המקור בקידושין ל , א ועבודה זרה יט , ב ; לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד . ומפרש רש"י ( בקידושין ) בתלמוד : סברות וטעמי סתימתן של משניות ולתרצן במה שמותרות זו את זו . . 6 עי' יבמות קט , ב : בדיינא דאתי דינא לקמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא וכו / וזהו ' ; גמיר וסביר' והוא 'ראוי להוראה' ( הוריות ב , ב עי"ש ברש"י . ( ועי' עוד להלן , חלק שני של ספר זה , פרק א' ( עריכת התלמוד הבבלי וחיתומו . 7 . ( עי' פירוש ר' חננאל לבבא מציעא לג , א המפרש את המאמר שם : העוסק במקרא [ מדה ואיגד > , ב 1 ו"א ; שאינה ) מדד [ . פירוש במקרא בלבד ואין מתעסק גם בתלמוד , מדה שאינה מדה היא שהרי לא נתעסק גם בפתרון המצוות . במשנה מדה שנוטלין עליה שבר , פירוש המתעסק בפתרון המשנה שיש בה הרבה מן המצוות שהן קבלה והן תלויות במשניות החיצונות וכשהוא מתעסק במשנה צריך לעיין באותן הברייתות כולן ופתרוני החכמים , יש לו בזה שכר מצווה . אבל המתעסק בתלמוד ומורה ומבאר המצוות כתקנן ומגיד הלכה למעשה אין לר מדה גדולה מזו כי בתלמוד פתרון התורה והמשנה והמצווה שהן בקבלה הלכה למשה מסיני — . כיוצא בדברי הרמב"מ אומר רש"י בסוטה ב , א , כמובא להלן בסמוך .
|
|