|
|
Page:3
פרק ראשון הביטויים תלמוד גמרא סברא ועניינם השם 'תלמודי נשתנה כמעט בכל המקומות שנמצאת מלה זו בכתבי היד ובדפוסים הישנים של התלמוד הבבלי למלת יגמראי או למלת ילמודי ו'ש"ס . ' שינוי זה נעשה על ידי הצנזור בדפוס בסיליאה ( שם נדפס התלמוד משנת של"ח עד שמ"א ) 1 . משמעות 'תלמוד' היא לימוד , פירוש , 2 טעם , סברה , כמפורש בסדר תנאים ואמוראים ( הנדפס בספר היובל , תפארת ישראל , לר"י לוי , עמ' וו : ( 156 , תלמודא זה סבר ה שהתלמידים האחרונים לומדים בדברי הראשונים הסתומים כדי לפרשם וליתן בהם טעם , ואותו דקדוק נקרא תלמוד . וכך מפרש רש"י בכמה מקומות [ ואפשר שנוסף בסדר תנאים ואמוראים שם מפירוש רש"י , [ כגון סוכה כח , אי . גמרא [ תלמוד ] זו היא סברא שהיו התנאים האחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הסתומים לפרשם וליתן בהם טעם , כמו שעשו האמוראים אחר התנאים שפירשו דברי התנאים שלפניהם וקבעו בהם תלמוד , ואותו דקדוק ( כן הוא בכתב יד שבדקדוקי סופרים ) שבימי התנאים נקרא תלמוד . בבא מציעא לג , א - . בתלמוד' כבר פירשתי למעלה ( ד"ה שלמדו חכמה ) שהוא לתת לב להבין סתימות טעמי המשנה מה הם וכששתים סותרות זו את זו יבין לתרץ שיהיו שתיהן קיימות , או לדעת דברי התנאים החלוקים בדבר ונימא הא מני פלוני חכם הוא ; ושם עמ' ב ד"ה ואזלו בתר תלמודא ( כגירסה בכ"י : ( לחשוב בסברא 3 . ברכות ה , א ן תלמוד ( כן הוא בכ"י , ונשתנה ל'גמרא' ' עי' בד"ם : ( סברת טעמי המשניות . . 1 עי' ב'מאמר על הדפסת התלמוד' ' עמ' ' 68 הנדפס בסוף ספר דקדוקי סופרים לרנ"נ רבינוביץ למגילה ושקלים , ובערוך השלם ערך תלמוד , עמ' . 234 . 2 לפיכך נמצא לפעמים שבמקום תלמוד כתוב במקבילה 'מדרש' ואין זד , אלא נוסח אחר , אבל אין להסיק מזה שתלמוד היינו מדרש , עי' צונץ ואלבק 'הדרשות בישראל' פ"ג , עמ' 25 ובהערה . 18 דור דור ודורשיו ח"ג ( ספר י"א פ"ג , ( עמ' 11 ובכר 'ערכי מדרש , ' ערך תלמוד ( חלק א , ' עמ' , 136 ועי"ש ערך מדרש , עמ' . ( 72 בראש סדר רב עמרם נאמר שתיקנו ללמוד [ בבקר ] מדרש במקום תלמוד . ועי' דקדוקי סופרים לברכות יא , ב , אות ד . . 3 עי' עור דברי רש"י שם סוף ד"ה בימי רבי ( ובסדר תנאים ואמוראים המצוין למעלה , שורה , ( 29 , 27—26 ובקידושין ל , א ( המובאים להלן הערה , ( 5 ברבות יא , ב ( ד"ה אף לגמרא ' ( מז , ב ( ד"ה שלא שמש ) ושבת יג , ב ( ד"ה ושימש , ( ונדד . ז , סוף ע"ב .
|
|