|
|
Page:13
המפגש עם האדר " ת - נישואיו וישיבת וולוז ' ין בבית המדרש בסמרגון פגש אברהם יצחק את רבה של גרובה , ר ' משה מישל שמואל שפירא , ולאחר שיחה עמו סיפר שפירא עליו לרב של פוניבז ' שבליטא , ר ' אליהו דוד תאומים , 1905-1843 ) המכינה האדר " ת , ( אשר חיפש חתן ראוי לבתו . אברהם יצחק קיבל את הסכמתם העקרונית של הוריו ונסע לריגה כדי להיפגש עם הארר"ת . לאחר הפגישה עם בחור הישיבה תכול העיניים ובעל החזות העדינה והכריזמטית כתב האדר " ת ביומנו : "דבקה נפשי אחריו , אהבת איתן אהבתיהו . " האדר " ת היה לא רק חותנו , אלא גם השפיע עמוקות על אורח התנהגותו ודרך התנהלותו הציבורית בעתיד . הפגישה הראשונה בין אלטה בת שבע , בתו של האדר " ת , ובין אברהם יצחק הצעיר נערכה בנאות הקיץ של דבלין שברוסיה . חותנו לעתיד הציע לו להמשיך ולהשתלם בלימודיו , עוד לפני הנישואין , בישיבת וולוז'ין הגדולה , ואף הבטיח לו לתמוך בלימודיו מבחינה כספית . הוא נסע לוולוז ' ין ושהה שם כשנה וחצי עד לנישואיו . בשלב הזה בחייו הצטלבה דרכו של אברהם יצחק עם ההתרחשות התרבותית הסוערת של העם היהודי באותה עת . ישיבת וולוז'ין - הישיבה הגדולה ביותר באותה תקופה - הייתה בית הגידול של מנהיגים יהודים . למדו בה בין היתר בן ציון דינור , חיים נחמן ביאליק ומיכה יוסף ברדיצ ' בסקי . לבית המדרש חדרה רוח ההשכלה , וזו הורגשה בעיקר בארגזי הספרים המוצנעים בחדרי התלמידים . בבית המדרש הוקדשו לכאורה כל המאמצים האינטלקטואליים ללימוד התורה בלבד , אך באולם בית המדרש התרחש מפגש בין המוחות המוכשרים , הצעירים והתוססים של העם היהודי והם הזינו זה את זה ברוחות החדשות שנשבו בעולמם של היהודים באותה עת . היהדות , והדבר חולל מהפכה בעולם הישיבות . הרב קוק הכיר את התנועה הזאת והושפע ממנה . חותמה ניכר בספרו 'מוסר אביך ' שנכתב כעשור מאוחר יותר ובמאמרו "קדוש ישראל" שכתב על הרב סלנט ב . 1933 אורתודוקסיה ציונות והחרדה החרדית מחלוקות רבות הסעירו את תלמידי ישיבת וולוז'ין והעולם האורתודוקסי שבו גדל אברהם יצחק . עולם זה היה מארג חברתי תרבותי שצמח מתוך התנגדות
|
|