|
|
Page:9
הקדמה לדמותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( הראי " ה קוק ) נקשרו כמה וכמה כתרים - מקובל , איש חזון , פוסק , דמות משיחית , מנהיג ציבור - אולם דומה שהתיאורים האלה אינם ממצים את עולמו ואישיותו . ספר זה מבקש לתאר כמה מפניו של הרב קוק שהיה דמות שנויה במחלוקת בחייו ובמותו : גיבור תרבות של הציונות הדתית ; הכוח המניע מאחורי תנועות פוליטיות ששינו את פניה של מדינת ישראל בעבר ושהשפעתן ניכרת עד היום ; קדוש בעיני רבים בעולם הדתי , בזוי בעיני רבים בעולם החרדי ; מקור משיכה לרבים מאנשי ההתיישבות מראשית המאה ה 20 ועד ימינו . הרב קוק היה בין ההוגים הבודדים שהתמודדו באופן מעמיק ויסודי עם ההיבטים השונים של הקיום היהודי בעידן המודרני ותפנימו אותם בעולמם הרוחני . הוא התמודד הן עם ההשכלה שהלכה והתפתחה מהמאה ה 18 והן עם התנועה הציונית שהשיבה את העם היהודי לבימת ההיסטוריה . ההשכלה והציונות היו מבחינתו בסיס שעליו התרקמה תיאולוגיה שלמה שממנה התפתחו פסיקה , אגדה , קבלה , שירה , דרשנות ויומנים המקיפים מאות ואלפי עמודים של הגות חדשנית וחיבוטי נפש . לתפיסה הזאת , שבה החזון הציוני הוא מרכיב דתי , הייתה השפעה מעבר לכל מה שהכירה היצירה היהודית בעת החדשה . דמותו עוררה תחושות עמוקות של כעס , זלזול ואף פחד , ולעומת זאת , הערצה עמוקה והתפעלות . השפעותיה ניכרות בעשרות ספרים ובמאות מאמרים , עבודות מחקר ועלונים שנכתבו על ידי חוקרים ומעריצים , לצד פשקווילים ומאמרים פובליציסטיים שפירסמו חרדים אשר יצאו נגדו בשצף קצף . לכותבים על הרב קוק לא חסרות אנקדוטות המשקפות את המתחים המורכבים שליוו את חייו . אחת מהן היא המפגש האמביוולנטי בין הראי " ה קוק - בעל החזות המזרח אירופית , החרדית , הלבוש קפוטה וחובש שטריימל - עם שכנו לרחוב בשכונת נוה צדק שביפו הסופר יוסף חיים ברנר , מחבר 'שכול וכשלון . ' המפגש הזה מתועד בספרו של הצייר והסופר נחום גוטמן . גוטמן מספר כי אנשים מסוגו של ברנר חשו בו בזמן משיכה כלפי הרב קוק ורתיעה ממנו . וכך כותב גוטמן :
|
|
|