sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

1914 יכלו לראות את הציונות מתגשמת במסגרת האימפריה העותמנית . באימפריה זאת הלכה וגברה השפעת המעצמות , השפעה שרוסנה מעט על ידי המדיניות הפן איסלאמית של השולטן עבדול חמיד . ( 1909-1876 ) באימפריה הלכו ונתהוו יחידות בעלות אוטונומיה מוגבלת על בסיס דתי ואתני , לעתים בערבות מעצמות אירופיות ( לבנון . ( הדרישה למוןן חירות רבה יותר ללאומים באימפריה אחרי , 1908 התפרשה על ידי הציונים כהזדמנות ובסיכוי גם להגשמת הרעיון הציוני . העימותים הראשונים , שהרעיון הציוני , התנועה הציונית והמפעל הציוני נקלעו לתוכם , לא היו עם תנועה לאומית ערבית . היה ניגוד כלפי השלטון העותמני , שהגביל את העליה ורכישת הקרקעות , והיו התנגשויות עם האוכלוסיה הקיימת . התנגשויות אלה היו על רקע רכישות קרקע , מנהגי עיבוד קרקע ויחסים בתחום השמירה והביטחון . היהודים , שלא ידעו את אורחות החיים של האוכלוסיה המקומית , פגעו לעיתים כמנהגיה וברגשותיה . בראשית המאה שימשו נושאים אלה גורם מעורר לדיון בקרב היהודים בשאלת היחסים עם הערבים . סמוך למלחמת העולם הראשונה הכירו החוגים הציוניים ( למשל , ארתור רופין ) בשגיאות שנעשו בשלבי ההתיישבות הראשונים בעניינים אלה . הם סברו כי אם תסולק הפגיעה כאריסים מנושלים , יפוצו מעבדי הקרקע ולרבה מספר יודעי הלשון והמנהגים הערביים בקרב היהודים — תר 9 ה המתיחות היהודית ערבית . ואכן , מסוף התקופה העותמנית מתחילה המדיניות — שנמשכה גם בתקופה המנדטורית — של פיצוי מעבדי הקרקע הערבים , נוסף על התשלום לבעלי הקרקעות . אולם באותה עת כבר העפילו הניגודים לדרגה גבוהה יותר והועלו לכלל ניגוד לאומי . חיכוכי האוכלוסין בחיי היומיום לא היו הגורם היחיד להתחלת הדיון בשאלת היחסים היהודיים-ערביים . בסוף המאה כבר הצטרפו אל ניגודים אלה הדים מן האנטישמיות האירופית , אשר חדרו אל העיתונות והספרות הערבית ; אולם יותר משהשפיע האתגר הערבי במיפנה המאה על התעוררות ה"שאלה הערבית , " השפיע גורלו של המפעל היהודי . בהכללה רחבה ובלתי מדויקת ניתן לומר כי היסודות ליחסי החברה והכלכלה בין יהודים לערבים הונחו מכוח התפתחויות בתקופה העותמנית . היחסים הפוליטיים עוצבו בתקופה המנדטורית . ההתפתחות האיטית של העליה וההתיישבות היהודית בארץ בסוף המאה הקודמת ורפיונו הכלכלי והחברתי של היישוב בראשית המאה עוררו חששות בשדה היחסים היהודיים-ערביים . ההון היהודי שזרם לארץ עלול היה לעבור למיגזר הערבי ולפתח אותו בקצב מואץ ; השכבה היהודית הדקה של מתיישבים

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help