sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

ומורה דרך לתנועה הלאומית הערבית , ובחשבון סופי אף תשמש גורם מרכזי בדרכי גיבושה ובצמיחת תודעתה העצמית . במוקדם או במאוחר הגיעו כל הזרמים הציוניים להכרה שאין לפייס את הערבים — אף לא את המתונים ביותר — אלא על ידי ויתור על עצם מהותה של הציונות ועל שאיפתה להוות גורם מדיני עצמאי בארץ ישראל בצורה כלשהי . פרט ליחידים ( ובתקופות שונות , אלה לא היו מעטים ) שנואשו מן הציונות , היתה המסקנה הכללית , שאין ברירה אלא להיאבק בכוח בהתנגדות הערבית , אם כי רוב הזרמים הציוניים לא קיבלו את תורת "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי . למרות הטראגיות שבמצב של התנגשות , לא בין "צדק לעוול , " אלא בין " זכות לזכות , " בין "צדק גדול יותר" וחיוני יותר ( בייחוד בשנות ה 30 וה , 40 כשהעליה לארץ פירושה היה הצלת חיים ממש , וההתנגדות לה — הפקרה למוות בטוח ) לבין "צדק פחות" — מגדיר היחס לצד שכנגד במידה רבה את דרכן המדינית וגישתן המוסרית של שתי התנועות הלאומיות . האמונה התמימה של הציונות ב"שיבה למזרח , " ב"קירבה בין שני העמים השמיים , " ובבניין הארץ "המשותפת לשני העמים , " נבעה ממושגי היסוד של האידיאולוגיה הציונית ומשאיפת רוב זרמיה להקמת חברה מתוקנת או "מדינה סוציאליסטית" בארץ ישראל . לא רק פרגמאטיזם מדיני אלא גם הצורך בצידוק מוסרי דחפו רבים בתוכה לחפש דרכי פשרה ולקבל את תוכנית החלוקה . עצם הגיוון וריבוי הזרמים והפולמוסים בציונות גרמו לחיפושי דרך ולשאיפות התקרבות והבנה עם הצד שכנגד . שלילתה המוחלטת של התנועה הערבית — מראשיתה עד ל'אמנה הפלשתינאית' — את הציונות , אי ההכרה בקיום תנועה לאומית יהודית והגדרתה כמזימה של כוחות הרשע ( ויהיו אלה "אויבי האיסלאם , " " בולשביקים" או "אימפריאליסטים ;( " האופי הטוטאליטארי של ההתעוררות הערבית , שןרם לנכונות לחפש בעלי ברית גם באיטליה הפאשיסטית ובגרמניה הנאצית ; והנסיונות החוזרים לדכא בכוח הטרור את המתנגדים לקיומו של זרם אחד , נסיונות שכתוצאה מהם נרצחו יותר ערבים על ידי ערבים מאשר על ידי יהודים או על ידי בריטים — כל אלה הטביעו את חותמם על התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל ועל התנועה הפלשתינאית , חותם , שככלל אין הן מצליחות להשתחרר ממנו עד עצם היום הזה . המרצים לא מיצו את מכלול הבעיות שביחסי התנועה הציונית לתנועה הלאומית הערבית , ואף על פי כן יכול קובץ זה לתרום רבות להבנת הנושא ולהבנת דרכה ההיסטורית של התנועה הציונית ואופיה . אדר תשל"ט פרופ' שמואל אטינגר

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help