|
|
Page:9
פתח דבר " חברת הלומדים" החרדית אשכנזית , תופעה שאותה הגדיר , אפיין ותיעד מנחם פרידמן , מתרכזת סביב לימוד אינטנסיבי , מעמיק ובעל אופי אינטלקטואלי מופשט של טקסטים יהודיים מסורתיים שרובם בעלי אופי משפטי . אף שבישיבת וולוז'ין " , אם הישיבות" בתודעה החרדית , למדו באופן רשמי את כל מסכתות התלמוד הבבלי על הסדר , ברובן הגדול של הישיבות והכוללים של "חברת הלומדים" החרדית בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה העשרים אימצו את הגישה של לימוד מחזורי של מסכתות מסוימות מסדרי נשים ונזיקין שבמשנה ( בהן : קידושין , גיטין , בבא קמא , בבא מציעא , בבא בתרא , שבועות ומכות . ( לימוד זה הוא ללא ספק האתוס שעליו מושתתת "חברת הלומדים , " אולם לצדו התפתחה באותה "חברת לומדים " יצירה עממית ענפה . יצירה זו מבטאת חלק מרכזי וחשוב בשיח החרדי האשכנזי העממי בנושאים שונים , שיח המונע על ידי דוברות ודוברים הנמנים על דרגי המשנה של ההנהגה של החברה החרדית האשכנזית . קהל יעדו של שיח זה הוא פנים חרדי והוא אינו מיועד לאלה הנמנים על קבוצות אחרות שהן חלק מהחברה בישראל . מחקר זה מתמקד במרכיב אחד של שיח עממי פנימי זה שמקורו בכמה התפתחויות דמוגרפיות , חברתיות וכלכליות תעםוקתיות שחלו בחברה החרדית בישראל החל באמצע שנות השבעים של המאה העשרים , והן : התפתחותה של תרבות של שמיעת דרשות והרצאות מוקלטות ; מודעות לעלייה משמעותית במספר החוזרים בתשובה המצטרפים לחברה החרדית ; יציאתן של נשים חרדיות רבות לעבודה אל מחוץ לגבולותיה של החברה החרדית ; וצמיחתם של שני דורות שלא חוו על בשרם את מאורעות שואת יהודי אירופה . התפתחויות אלה הביאו לשיח עממי פנימי ער סביב כמה נושאים מרכזיים הנובעים מאותן התפתחויות והקשורים בהן . שיח זה התרחב בהדרגה החל באמצע שנות השבעים של המאה העשרים ותפס מקום מרכזי בחברה החרדית האשכנזית מאז ועד עתה . העיסוק המחקרי בנושאים אלה יחד עם ההכרה לפיה ההתפתחויות הנזכרות אינן ייחודיות לחברה החרדית והן מתרחשות בקבוצות נוספות בחברה בישראל , הביא בהדרגה להתגבשותה של הטענה שחלק מהמחנה המתון בחברה החרדית האשכנזית בישראל , להבדיל מהאנטי ציונים הקנאים , עובר תהליך הדרגתי וסלקטיבי של " ישראליזציה . " תהליך זה מתבטא בשיח ובהפנמה של ערכים ודפוסי התנהגות שמקורם בחברה הישראלית הסובבת , והוא מתקיים למרות שחלק לא מבוטל מהמנהיגים של
|
|
|