|
|
Page:13
מה ומי בקובץ רפאל מאהלר . ( 1977-1899 ) מן 'ההיסטוריונים הצעירים' של יהדות פולין בין שתי מלחמות עולם ; ישב כתריסר שנים בארה"ב ועלה לארץ לאחר הקמת המדינה . בבואו לישראל פירסם ב'ציוך מאמר המבוסס על פרי מחקרו בארה"ב ועניינו — רעיון שיבת ציון בימי המהפכה האמריקנית . מאהלר היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת תל אביב ושקד כאן במשך שנים על חיבורו הגדול 'דברי ימי ישראל — דורות אחרונים , ' שזיכהו בשנת תשל"ז ב'פרס ישראל . ' בנתחו את תהליך האמנציפציה של היהודים , רואה מאהלר הבדל ניכר בין המאבק לשוויון זכויות אזרחי בארצות אירופה המערבית לבין ההתפתחות שעברה על יהודי ארה"ב ( ובמידת מה חלה גם על יהודי איטליה . ( המהפכה האמריקנית לא נזקקה לרעיון האחדות הלאומית כנגד 'המשטר הישן , ' כפי שאירע , למשל , למהפכה הצרפתית . היא הצטיינה , איפוא , בסובלנות רבה ועל כן יכלו היהודים שם — בניגוד לאירופה — לזכות באמנציפציה ללא התבוללות לאומית . על רקע זה מציג המחבר את קשריהם של יהודי אמריקה הצפונית עם ארץ ישראל ואת תקוות הגאולה המשיחית שפיעמה בהם במאה השמונה עשרה , בד בבד עם השתלבותם בחיי המדינה . אפשר למצוא הקבלה בין הדברים הללו לבין הופעתם של 'מבשרי הציונות' לאחר 'אביב העמים' האירופי , באמצע המאה התשע עשרה . מתוך ההתעוררות הלאומית ורוח האמנציפציה שנשבה באירופה , צמח גם הרעיון בדבר חידוש העצמאות הלאומית של היהודים . בשני המקרים — במהפכה האמריקנית וב'אביב העמים' — נתפסת האמנציפציה כרעיון שחרור אוניברסלי . לפיכך היא עשויה להוביל , מצד אחד , להשתלבותם של היהודים כיחידים בחברה ומצד אחר — דווקא לשחרור הקיבוץ היהודי כישות לאומית . הפרק המתואר על ידי מאהלר מצטיין , כמו גם 'מבשרי הציונות' אחר כך , באופטימיות מובהקת , בניגוד לאכזבה מהאמנציפציה , המאפינת את הציונות מסוף המאה התשע עשרה ( וראה הערה , 3 כאן ;( ודוק : אכזבה , אך לא שלילה גמורה . להלן מובאים שני מאמרים של מאיר ורטה המעמיד גרסאות מקובלות במבחן הניתוח של תעודות היסטוריות . הוא דן בשני עניינים הקשורים זה בזה , אף כי המסקנות שונות בכל מקרה מן הקצה אל הקצה . שני המאמרים סובבים במידה רבה סביב אישיותו של הלורד שפטסבורי , ( 1885-1801 ) אציל אנגלי שעסק במשך שנים ברעיון שיבת ציון והשאיר אחריו יומן , המספר על ההשפעה שהיתה לו בעניין זה על שר החוץ הבריטי פלמרסטון . במאמר על רעיון שיבת ישראל במחשבה הפרוטסטנטית מציג המחבר את שורשיו הרעיוניים של שפטסבורי , הנעוצים בתחייה הדתית שידעה אנגליה משנות התשעים של המאה השמונה עשרה . הוא מצביע על הקשר שבין תחייה זו לבין ההתענינות בגורלם של היהודים . הדיון מתמקד בחידוש שמביאה עימה תקופה זו , דהיינו — התסיסה של חסידי המילניום בנצרות כרוכה בתמורות שחוללה המהפכה הצרפתית ובתחושה שקץ הימים קרב . כאן אנו שומעים על חישובי הקץ של הוגים שונים ממחנה זה ועל ההבדלים שביניהם ביחס
|
|