|
|
Page:7
מבוא מאת שמואל אלמוג כל המאמרים המתפרסמים בקובץ זה הופיעו מלכתחילה בכתב העת 'ציון' — אחד מהם במאסף 'ציון , ' שיצא מטעם החברה הא"י להיסטוריה ואתנוגרפיה החל בשנת תרפ"ו , ויתרם ברבעון לחקר תולדות ישראל , הנושא אותו שם והמופיע משנת תרצ"ו ואילך . המאסף היה מכוון לחקר תולדות ארץ ישראל והיישוב היהודי בה ואילו ברבעון הורחבה היריעה , כדי שישמש בימה משותפת לכל העוסקים בחקר תולדות עם ישראל . אף כאשר חרג ' ציון' מגבולות ארץ ישראל , המשיך לראות בה את מרכזו של המחקר ההיסטורי . עם זאת , חלו שינויים מפליגים ברבות הימים ו'ציוך נעשה ביטאון עיקרי לחקר תולדות ישראל בלשון העברית ומצודתו פרוסה על פני כל ההיסטוריה היהודית . מצד שני החלו במשך הזמן להופיע כתבי עת מיוחדים , המתמחים בחבטים מסוימים של תולדות ישראל — היסטוריה רגיונאלית , תולדות הציונות , תולדות תנועת העבודה , חקר השואה , חקר יהדות זמננו ועוד . המגמה שאפינה את הרבעון 'ציוך בראשיתו — להיות בימה משותפת לכל חוקרי תולדות ישראל — נתקלת , איפוא , במגמה נגדית של התגדרות בתחום מקצועי מיוחד . כמו בתחומים רבים , גוברת בתקופתנו ההתמחות המקצועית גם בחקר ההיסטוריה . האידיאל איננו עוד להעמיד היסטוריונים אוניברסליים , כי אם להכשיר חוקרים מיומנים , הבקיאים איש איש בתחומי עיסוקו . שאלה גדולה תלויה ועומדת עדיין ו כיצד תיתכן הפריה הדדית בין תחום למשנהו ? לפיכך , בימינו דווקא יש משנה ערך לקיום קשרים בין החוקרים השונים , מעבר למחיצת ההתמחות המקצועית . ' ציוך הולך כל השנים בדרכו הפתוחה והרחבה ואומר לכלול באותה אכסניה את כל תחומי ההיסטוריה של עם ישראל . אף על פי כן האמת ניתנת להיאמר , שלא תמיד הוא מגיע למחוז חפצו . קם דור חדש של משכילים וקוראים , שעניין להם אולי באחד מתחומי עיסוקו של ' ציון , ' אך הרבעון מרוחק מהם ואין הם נזקקים לו בדרך כלל . לפיכך ייעשה מעתה ניסיון להוציא לאור קבצים של חיבורים בנושאים מסוימים , כדי 1 ראה דבר המערכת ' ) מגמתנו , ( ' ציון א , ' ירושלים תשרי תרצ"ו , עמ' . 2
|
|