|
|
Page:139
שממצאים אפיגרפיים מימי בית שני המיוחסים לשומרונים . הכתובים בכתב הארמי , רבים יותר מאשר כתובות שומרוניות מתקופה זו הכתובות בכתב העברי . הכתובות שנחקקו על מטבעות העיר שומרון במאה הרביעית לפנה"ס נכתבו בכתב הארמי ; כל התעודות שנתגלו בוואדי דליה כתובות בכתב הארמי , ורק בולה אחת של [ ' יהו בן סנבלט פחת שמרן' נחתמה בחותם שעליו נחקקה כתובת בכתב עברי . בהר גריזים נמצאו למעלה ממאתיים פרגמנטים של כתובות שומרוניות הכתובות בכתב הארמי , לעומת שש כתובות הכתובות בכתב העברי . אפשר שכתובות הקבר מן המאה הראשונה לספירה , שנתגלו בכפר עלאר 10 ) ק"מ צפונית מזרחית לטול כרם ) ובג'ת , הן כתובות שומרוניות , המעידות שהשומרונים השתמשו בתקופת בית שני בכתב היהודי שהתפתח מן הכתב הארמי . כמו כן יש לציץ שיש בידינו ראיות רבות יותר לשימוש יהודי בכתב העברי בתקופה ההלניסטית מאשר לשימוש של שומרונים ככתב זה . הכתב העברי שימש את יהודי בית שני לצורך טביעת מטבעות וטביעות מנהליות ( כדוגמת טביעת 'ירשלם , ( ' בכתיבת מגילות ( שנתגלו בקומראן ובמצדה , ( בכתובות ( במקדש ובמערת הקבורה של אבה , ( על גבי גלוסקמאות ( הר הצופים , ( על אוסטרקונים ( שנתגלו במצדה ) וכן על חוליות עמודים ( ממצדה . ( ממצא זה מעיד שהכתב העברי שימש את יהודי בית שני בשימוש רשמי ( על טביעות החותם , על מטבעות ואולי אף בכתובת מהר הבית , ( לצרכים דתיים ( המגילות ) ואף בחיי היום יום . לפיכך השימוש בכתב העברי בימי בית שני אינו מהווה הוכחה שכתובת מסוימת היא שומרונית . הכתובות שצוינו לעיל מעידות על שימוש נרחב בכתב העברי בקרב יהודי בית שני . מהכתב של 4 Qlsa וכתובת 'אבה' — שלא היו בפני פורביס — ניתן ללמוד שהשומרונים אימצו לעצמם את הכתב העברי ששימש את היהודים בסוף תקופת בית שני , כפי שאכן הסיקו קרוס ונוה בעקבות גילוי כתובת 'אבה . ' לאחר מרד בר-כוכבא , הפך הכתב העברי לכתב המאפיין את השומרונים . 'הכתב השומרוני' שהתפתח מהכתב העברי של סוף ימי בית שני מתועד החל במאה השלישית לספירה . יש לקבוע אפוא שהכתב השומרוני אינו מעיד על כך , שהחומש השומרוני והעדה השומרונית התגבשו בתקופה החשמונאית . שכתובת אבה היא כתובת יהודית , קשה , לאור מחקריהם של סמית The Human Skeletal ) 1 EJ . 27 [ 19771 , p . 121-124 P . Smith , , ( Remains from the Abba Cave ואיל ן The Greek Names ) , ( of the Hasmoneans ' , JQR , 78 ( 1987 ) , pp . 12-13 T . Ilan , לקבל את הצעתו של גרינץ לזהות את מתתיהו בן יהודד , עם מתתיהו אנטיגונוס , דאו י '' מ גרינץ , 'הכתובת מגבעת המבתר — פירוש היסטורי , ' סיני , עה ( תשל"ד , ( עמ' כ-כג . 61 מגן ( לעיל , הערה , ( 40 עמ' ; 79-78 י' נוה וי' מגן , 'כתובות ארמיות ועבריות מן המאה הבי לפסה"נ בהר גריזים , ' עתיקות , 32 ( תשנ '' ז , ( עמ' 62 . 56-37 על הכתובת מכפר עלאר , ראו . ב' מזר , 'כתובת עברית בכפר עלאר , ' ידיעות , יח ( תשי"ד , ( עמ' ; 157-154 ספראי ( לעיל , הערה , ( 45 עמ' ; 86 על הכתובת מג'ת , ראו : יי פורת , י' נאמן וא' בושנינו , ' ג'ת , ' חדשות ארכיאולוגיות , צג ( תשמ '' ט , ( עמ' ; 60-59 ועל האפשרות שאלו כתובות שומרוניות , ראו י' נוה , על חרס וגומא , ירושלים תשנ"ב , עמ' 63 . 22 ראי נוה , ראשית האלפבית ( לעיל , הערה , ( 60 עמ' 64 . 119-116 ראו קרוס ( לעיל , הערה , ( 36 עמ' ; 93 נוה ( לעיל , הערה , ( 62 עמ' . 23-16
|
רשות העתיקות
|