|
|
Page:128
בקיומו של סנבלט נוסף את מקור הבלבול , שהביא את יוספוס לטעות במאה שנה בקביעת זמנם של נישואי התערובת שבאמת היו בימי נחמיה . הגילוי של איגרות ואדי דליה אישר אמנם את ההשערה , אך אין בכוחו להכריע בדבר המשתמע ממנה . ברור שיש מקום למחלוקת בעניין זה , ולא יהא זה נבון לטעון לוודאות . עם זאת אנו שותפים לתחושת הבטן של רבים , כי הדמיון בין שני המקרים בולט מכדי שנוכל להאמין כי בשתי פרשיות שונות עסקינן . יתרה מזו , כבר טענו כי אי ידיעתו של יוספוס באשר לכרונולוגיה של התקופה הפרסית , ה שימוש שהוא עושה במקורות שביסודם לא היה ביניהם כל קשר , וההסתברויות ההיסטוריות הקשורות בעניין , מצביעים כולם על העמדה האחרת , המעמידה את המאורעות במאה החמישית , ואת יוספוס — כשוגה . אמנם מאכזב אולי להסיק , כי תפקידו בסוגייתנו של החומר החדש מוואדי דליה אינו כה מרשים וגורלי כפי שטענו רבים . אך עם זאת הוא רב ערך , כי הוא מעניק לנו יתר ביטחון בהבנתנו כיצד הגיע יוספוס לטעותו . על כך עלינו להיות אסירי תודה . אך דומה כי לאור הראיות שבפנינו היום , אין להרחיק לכת מעבר לכך ; לעשות כן פירושו לזרוק תינוק רחוץ למי אמבטיה מלוכלכים . 62 כמה דוגמאות : ; in , p . 124 , n . 17 W . F . Albright , 'The Date and Personality of ( he Chronicler ' , JBL , 40 ( 1921 ) , p . צייטלין ( לעיל , הערה , ( 12 עמ' . 58-57 כדומה לכך נוכל אף להביא כאן שני מלומדים , שכה הרחיקו לכת עד כדי שהניחו כי יוספוס בלבל פחה אלמוני של שומרון מימי אלכסנדר — עם סנבלט מימי נחמיה : י' קלוזנר , היסטוריה של הבית השני , ירושלים תש"ט , ב , עמ' ; 50-45 חי שמואלי , 'סנבלט החורוני , חתנו ויסוד מקדש גריזים , ' ח' בר דרומא , חמ"י גבריהו וב"צ לוריא ( עורכים , ( לזכר שמואל דים ז"ל ( פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל , ספר ה , < ירושלים תשי"ח , עמ' 63 . 325-324 ושל המטבעות הנזכרים בהערה 64 . 19 באשר לחוקרים אחרים שפקפקו בכך שהנתונים העולים מאיגרות ואדי דליה מחזקים את דברי יוספוס , ראו לעיל , הערה . 20
|
רשות העתיקות
|