|
|
Page:125
באשר לסיפור השני , סיפור נישואי התערובת והגירוש , הלוא הוא סיפורם של מנשה , ידוע וסנבלט , הנחתי הבסיסית תואמת את השכל הישר של קאולי ואחרים ? כדי להשתכנע כי שתי המסורות על נישואי תערובת נסבות על מאורעות נפרדים , דרושה הוכחה חותכת ו שהרי ההיסטוריה העתיקה והמאוחרת יותר , וכן ספרות האגדה , מלאות בדוגמאות של העתקת מאורעות מאיש אחד למשנהו כשלשניהם אותו שם . אין הוכחה חותכת לכך , שלא כך המקרה כאן . בין דברי נחמיה לבין אלה של יוספוס יש רק שלושה הבדלים 1 ( א ) יוספוס מציג פרטים רבים ( בעיקר שמות , ( שאינם מובאים בדבריו הקצרים של נחמיה י ( ב ) הוא שוזר אותם לתוך הקשר של המאה הרביעית ; ( ג ) סתירה אפשרית אחת : לדברי יוספוס היה החתן נכדו של יוידע בן אלישיב , ולא 'מבני יוידע בן אלישיב' כדברי נחמיה . אך כנגד שלושת אלה יש להדגיש , שהופעת הנתונים הנוספים מלמדת רק שיוספוס השתמש לא בנחמיה אלא במקור אחר , ושזירתם בהקשר של המאה הרביעית משקפת רק את מסקנותיו של יוספוס עצמו — ולא נתונים מן המקורות שלפניו . מאחר שיוספוס כתב ארבע מאות או חמש מאות שנה לאחר המאורעות שתיאר , ולא עמדו לרשותו הנתונים המכריעים העומדים לרשותנו מתעודות יב ואיגרות ואדי דליה , אי אפשר לייחס למסקנותיו , הגיוניות ככל שהיו בזמנו , משקל רב . ובאשר לסתירה , הרי שיש לעוקפה תוך עולה מן ההתייחסות השגורה בפיו ל'יוונים וברברים' ( ראו מוצו [ לעיל , הערה , [ 12 עמ' , ( 167 מן התאולוגיה שבקטע ( השוו מלחמת היהודים ד , ; 388-386 ה , jsj . 10 [ 19791 , pp . 191-194 p . Bilde , The Causes for the 119-10 . , Jewish War According to Josephus ומן החזרה המגשרת בלוויית תארים בסעיף 300 ב . הילכך , אפיונו של בגוזס כפרסי בסעיף 300 א אינו חייב לשקף יותר מהנחתו של יוספוס , כי בגוזס הנזכר במקור שלפניו זהה לשר הצבא שמזכיר דיודורוס . יוספוס לא היה יכול לשקול את האפשרות , שבגוזס זהה לפחה הידוע לנו מיב . 51 ראו : . WS . Green Biography" H . Delehaye , The Legendsof the Saints . London 1907 , ch . 2 ( ed . ) , ApproachestoAncient Judaism , I : Theoryand Practice . Missula , Montana 1978 , pp . 77-96 : W . S . Green , 'What ' s in a Name ? - The Problematic of Rabbinic ( וראו במיוחד עמ' , 20 על העתקת סיפורים מאיש אחד למשנהו הנושא אותו שם . ( השווו הערה 36 לעיל . 52 כך , בעוד שניתן בהחלט להסכים עם כשר ( לעיל , הערה , ( 17 עמ' , 201 כי 'קשה להניח כי בדה [ יוספוס ] מלבו את שמותיהם של מנשה וניקאסו ( בתו של סנבלט ) ושרבבם בשרירות לב אל תוך ספורו , ' אין קביעה זו מצדיקה את המסקנה , ש'השוואת הגירסאות מוכיחה כי בשתי פרשיות שונות עסקינן . ' השוואה וו מראה רק כי לפנינו שני סיפורים . זאת ניתן לומר גם על הערתו הנכונה של פורביס ( לעיל , הערה , ( 15 עמ' , 105 כי סיפורו של יוספוס אינו 'מדרש בלתי היסטורי על המקרא . ' במקרים כגו ן אלה , כאשר לדמיון רב בין סיפורים מתלווים הבדלים שונים בפרטים , נחלקים היסטוריונים לא אחת בשאלת המשקל שיש לייחס לכך ולכן בשאלה , האם לפנינו סיפורים על מאורע אחד או על שני מאורעות . למקרה דומה ( פילון , המשלחת אל גאיוס , 305-299 לעומת יוספוס , קדמוניות יח , , ( 59-55 ו : ד' רא שו , ^ 'יוסף בן מתתיהו ופילון האלכסנדרוני על פונטיוס פילאטוס , ' יוסף בן מתתיהו , היסטוריון של Vs-ity-px בתקופה ההלניסטית והרומית , ירושלים תשמ"ג , עמ' , 236-217 יחד עם השגת א' בשר , 'יוסף בן מתתיהו — היסטוריון של ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית , ' ציון , מט ( תשמ"ג , ( עמי - 103-102 הנ"ל : כתבי פילון , א , בעריכת ס' דניאל נטף , ירושלים תשמ"ו , עמ' , 150 ותשובתי ( לעיל , הערה , ( 32 עמ' , 87-86 הערה . 37 כעת אוסיף , שבתרגומו של כשר לסעיף 299 של ה'משלחת אל גאיוס' ( שם , עמ' ( 135-134 נשמט בטעות משפט מרכזי , ואפשר שההשמטה היא שגרמה להשגה .
|
רשות העתיקות
|