|
|
Page:122
312-306 בקטעים על היסטוריה הלניסטית ( סעיפים 305-304 ו 317-313 א ) מלמדת , כי בסעיף 312 הגיע לסיום המקור על סנבלט ומנשה , והיה עליו לפתוח בעניין חדש . ד . ובדומה אילו היה ליוספוס מקור אחד על מנשה , סנבלט ואלכסנדר , מדוע לא הלך אחריו ער סופו טרם עבר למקורו הבא על הכוהן גדול בירושלים ? הימנעותו מלעשות כן יצרה בעיה מטרידה מאוד בהרצאתו , לאמור : סיום סיפור סנבלט , שהתרחש בראשית המצור על צור ( ראה סעיף , ( 321 מובא רק לאחר ראשית הסיפור על הכוהן הגדול , הבא אחרי סיום המצור על עזה , שרק התחיל אחרי המצור הארוך על צור . ( 320 ) על בעיה זו עמדו החוקרים לא אחת , והיא מהווה אחד מעמודי התווך להבחנה בין מקורו של יוספוס לסיפור על אלכסנדר והכוהן הגדול לבין מקור הסיפור על סנבלט . אך יש לשים לב לכך כי מאותה בעיה עצמה עולה , כי המקור שעמד לפני יוספוס על מנשה וסנבלט היה שונה מזה על אלכסנדר וסנבלט . מתברר אפוא , שכאשר הגיע יוספוס לנושא של מצור צור ( סעיף 317 א , ( הוא לא היה באמצעו של סיפור . הוא כבר סיים את סיפורו על מנשה וסנבלט , ועתה היה עליו לבחור בין שני הסיפורים שלפניו על אלכסנדר : האחד המתמקד בכוהן הגדול , והשני המתמקד בסנבלט . כשמדובר כהיסטוריון יהודי , מחבר 'קדמוניות היהודים , ' אין זה מפתיע כי העדיף לפתוח בסיפור הראשץ . הסתברויות היסטוריות בקטע הקודם הסקנו את המסקנה , שיוספוס שילב מקור על סנבלט ומנשה עם מקור על סנבלט ואלכסנדר , שיבץ ביניהם קטעים על היסטוריה הלניסטית וצירף אותם לסיפור על מגעיו של אלכסנדר עם הכוהן הגדול היהודי ; את הכול הקיף בחוליות ששאב מכרוניקון של שושלת הכוהנים הגדולים . על כך נוכל להוסיף את מסקנתו של ויליאמסון , כי סעיפים — 301-297 הסיפור על יוחנן , ישוע ובגוזס — מבוססים על מקור כלשהו , כנראה מקור כתוב , ולא על דמיונו של יוספוס . ולבסוף , יכולים אנו להביא את עדות המטבעות והתעודות על יוחנן השני וסנבלט השני באמצע המאה הרביעית , להסיק ממנה לאמינות דברי יוספוס על קיומם של סנבלט השלישי וידוע ' ) השני ( ' בימי אלכסנדר , ולצרף לה את עדותו של דיודורוס על בגואס באמצע המאה הרביעית . מול כל אלה יש להציב את 43 על סעיף 315 כתוספת של יוספוס למקור שהיה מונח לפניו , ראו : בספרוינד ( לעיל , הערה , ( 25 עמ' ; 15-14 דקסינגר ( לעיל , הערה , ( 52 עמי 69 ( על אף שהאחרון מוסיף גם סעיף , 316 מסיבה שאינה נהירה לנו . ( 44 עמוד התווך השני הוא מותו הפתאומי של סנבלט בסעי ף ; 325 דאו לעיל , הערה . 31 45 על תבנית הסעיפים האלה — סיכום בצירוף המילים 'זו הסיבה ששימשה לו עילה' ( תוך שימוש ב ( 0 [ ' 1110 בתוספת פרטים וקביעה משלימה קצרה — כסימן היכר של מקור משובץ , ראו.- ויליאמסון ( לעיל , הערה . ( 18 עמ' ; 55- 50 שו ^ ( לעיל , הערה , ( 32 עמ' ד 1 ( על קדמוניות יח , ( 154-151 וכן -.שוח ץ ( לעיל , הערה , ( 16 עמ' 251-250 ( על קדמוניות יד , ; 270-268 יח , ; 54-39 כ , ; 54-39 כ , . ( 96-17 יש גם דוגמאות רבות אחרות . 46 המכונה לעתים , בפי קרוס ואחרים , 'יוידע השלישי' על יסוד ההנחה , כי 'ידוע' הוא צורה מקוצרת של יוידע . אני מעדיף , לשם הבהירות , לכנותו 'ידוע השני . '
|
רשות העתיקות
|