|
|
Page:77
חסרת הדמות , הידועה בתקופות המאוחרות יותר , אינה אלא התפתחות מאוחרת — תולדת רנסנס שומרוני , שהונהג בידי שומרנים שהחליטו לדחות יסודות זרים באמונתם . גם הכתב השומרוני המוכר היום , בעל הסממנים הארכאיסטים המצביעים כביכול על המשכיות מתקופת בית ראשון , אינו אלא שחזור בן התקופה הרומית של כתב שכבר נשכח מזמן . עתה , לאור שפע המטבעות השומרוניים הנושאים כתובות , הפפירוסים והכתובות על שברי לוחות אבן מאזור המקדש השומרוני שעל הר גריזים ( מן המאה השנייה לפנה"ס , ( ניתן לקבוע בוודאות שלא היה כתב שומרוני מיוחד בתקופה הפרסית וההלניסטית . תושבי שומרון כתבו בכתב שנהג בקרב שאר חלקי האוכלוסייה ; pxn ואילו הכתב ה'שומרוני' הומצא מחדש בתקופה מאוחרת , כחלק מהיצירה של התרבות הנאו שומרונית בתקופה הרומית . יש להניח שבתקופה הרומית נטמעו שאר רכיבי אוכלוסיית שומרון ושכם בעמים הנכריים שגרו אז באזור , ורק אלה שהסכימו להישאר במסגרת קהילה שומרונית ישראלית , נשארו נאמנים לתורה . אריות אחת התופעות המעניינות במטבעות שומרון היא המספר הרב , ללא תקדים , של דמות האריה המופיעה עליהן בצורות מגוונות ( ראה מטבע . ( 7 ב 35 טיפוסים שונים לפחות מופיעים אריות ב 10 צורות שונות : במלוא גופם — כשהם הולכים או כורעים ; בחלק הקדמי שלהם , בתנוחות שונות ; ראש בלבד — 'פני אריה , ' במבט לפנים או בצדודית ; אריה אוכל קרע של צבי ; שני אריות יושבים זה ליד זה ; מטבע ועליו אריה בכל צד ; אריה מכונף , ועוד . כל אלה נוסף על טיפוסים מצויים יותר , המחקים מטבע של אב טיפוס צידוני , ובו נראה המלך נלחם באריה ; או אב טיפוס קיליקי , שבו נראה אריה תוקף חיה . נראה שלאריה נודעה חשיבות יתרה בקרב השומרנים באותה עת , ואין להניח שזו תופעה מקרית . קשר מיוחד זה לאריות ומשמעותו הסמלית אינם ברורים כל צורכם , אולם יש להזכיר — הגם שהקשר אינו הכרחי — את העובדה שהשומרנים כונו 'גרי אריות . ' על כך אנו למדים מן הסיפור בספר מלכים ב , יז כד-כט : ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה . ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הדגים בהם . ויאמרו למלך אשור לאמור : הגוים מטבע . 7 פנים : אריה צועד לימין ; מעליו כתובת : שן ( שמתן . ( גב : מלך פרס מחזיק קשת בשמאלו וחנית בימינו . אובול כסף , חיקוי אב טיפוס אכימני .
|
רשות העתיקות
|