|
|
Page:58
נענו לקריאתו , ובהם מבני אשר , מנשה , זבולון ( שם , ז יא . ידו , ( ואפרים ( שם , ז יד . ( 1 בתארו כיצד החזיר יאשיהו את מחוזות הצפון לידיו , בדברי הימים ב , לד , המחבר מרחיב את הנאמר במלכים ב ומוסיף כי התרומות לבדק הבית נאספו מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל נוסף על מה שאספו 'מכל יהודה ובנימן וישבי ירושלם' ( לד ט . ( אם אמנם נכונה דעתנו שחיבורו של מחבר דברי הימים , והנבואות של חגי וזכריה , מכוונים לקדם את חידוש הממלכה המאוחדת — צפון ודרום גם יחד — כמלכותו של זרובבל , נצר לבית דוד , הרי עלינו להניח ששלטונות מדינת שומרון והמדינות הסמוכות לה ראו בחרדה תכנית זו , ונקטו צעדים לסכל התחדשות זו קודם שתצבור תנופה . יהיו אשר יהיו חולשות זרובבל ודלות התמיכה שזכה לה ביהודה ובמחוזות הצפון , פחת שומרון ועמיתיו בבירות המדינות הסמוכות בוודאי זכרו היטב את ההגמוניה של ירושלים בעבר . עוד לא חלפו מאה שנים מאז שלט יאשיהו בשטחיהן של פחוות שומרון ומגידו , ובחלק לפחות מתחום אשדוד ובתחומם של הערבים . בחנו לעיל את העדויות בדבר סיכול הניסיונות הקודמים לשקם ולבנות מחדש את ירושלים שיזם ששבצר , ואת התעודות בספר עזרא המשקפות התנגדות לזרובבל . לרוע המזל , הסיפור המלא על קצו של זרובבל אינו ידוע . מכל מקום הוא נעלם מעל בימת ההיסטוריה , ובמקומו שלטו ביהודה — לפחות על פי התעודות שבידינו — פחות שלא מזרע בית דוד . מהתקופה שבין זרובבל לנחמיה — כלומר מאמצע המאה השישית לפנה"ס ועד לשנת 445 לפנה"ס — הגיעו לידינו חותמות וטביעות חותם רשמיות ( הנושאות את הכתובת 'יהוד ( ' ובהם השמות אלנתן , יהועזר ואחוי , הנושאים את התואר ' פחוא , ' כלומר 'פחה . ' אך אף לא שם אחד מאלה נכלל באילן היוחסין של בית דוד של תקופה זו , הנמסר בספר דברי הימים א , ג יז-כד . תקופה ניכרת בדברי ימי 'יהוד מדינתא' — מסיום בניית המקדש ( בשנת 515 לפנה"ס בקירוב ) ועד שובו של עזרא ( בשנת 485 לפנה"ס ) — לוטה בערפל . בהתחדש סיפור הדברים , שוב אין זכר למוטיבים המשיחיים של החומר הקודם : במקום הדיארכיה 'מלך וכוהן גדול , ' באה היירוקרטיה . אין אנו שומעים דבר על נשיא מבית דוד , לא בסיפור עזרא ולא בזיכרונות נחמיה . משתמעת מכך פעולה החלטית מצד השלטונות הפרסיים — בין אם זרובבל סיים את חייו בדרך הטבע ובין אם הודח כדין או בדרך אלימה . מכל מקום סוכלו יוזמותיהם של אנשי ירושלים . ניתן רק לנחש מה היו ההדים והתגובות למאורעות אלה בשומרון , מחוץ לחוגי המנהל השלטוני , בקרב 'שארית ישראל . ' מסתבר שהיו כאלה שתמכו בצעדי השלטונות הפרסיים כנגד יהודה . אחרים , שצידדו בחידוש 54 ראו אביגד , לעיל , הערה . 26 יש לציין כי בחותמות ' ) יהוד ( ' וטביעות חותם רשמיים מופיעים שמות נוספים , 'אוריו , ' 'חננה , ' 'זבדיו' ו'יאזיני . ' נראה כי אלה שמות פקידי מס או פקידים השייכים לכהונה שהיו כפופים לפחה . השם האחרון שהוזכר נמצא בטביעת חותם שפרסם Beimont Castle , 1987 : Second Preliminary Report of Excavations ' , Levant , 21 ( 1989 ) , p . 61 ( Appendix ) a . Millard , מיליארד קורא 'יאל / בר ישע ( / (? יהוד . ' האות השלישית בשורה הראשונה היא ללא ספק אות זי"ן בארמית ככתב לפידרי , ויש לפיכך לקרוא את הכתובת 'יאזיני / בר ישע / יהוד . ' [ לאחרונה הציע י' נוה , . 46 ( 1996 ) , p . 45 iej , תיקון לקריאתו של מילארד : 'יאז / בר ישב / יהוד . ' המערכת ] 55 לעניין תאריך שיבת עזרא לירושלים ראו קרוס , לעיל , הערה . 31
|
רשות העתיקות
|