|
|
Page:18
אך למעשה אינה אלא עבודת אלילים . ועד היום הזה , כלומר גם בימי המסדר של ספר מלכים , צאצאי המתיישבים הנוכריים ממשיכים להחזיק בה . 'ויהיו הגוים האלה יראים את יהוה ואת פסיליהם היו עבדים גם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה' ( יז מא , והשוו יז לב-לד הטענה בדבר עירוב פולחן ודת יש לה על מה שתסמוך , שהרי תהליכים מעין זה פועלים לעתים קרובות בשעת המפגש בין בני עמים שונים . בתולדות ישראל אירע מיזוג םינקרטיסטי של פולחנים מעין זה לאחר כיבוש : / yjj ps בני ישראל יסדו מקדשים באתרי פולחן כנעניים , ומנהגי דת אליליים חדרו לאמונת הייחוד שלהם והשאירו עקבות בלתי נמחים בספרות המקרא . כמו אז כן לאחר נפילת שומרון , הייתה יד המהגרים שזה מקרוב באו על העליונה במישור הפוליטי . אולם באותה עת חלחלו מנהגי פולחן וערכי תרבות של האוכלוסייה המקומית עמוק לתוך אמונת הכובשים ומנהגיהם , וטשטשו ואף מחקו את ייחודם המקורי . ברם עניין זה איננו תופס בסוגיה הנדונה כאן . שהרי האמור ב יז כט ככל הנראה איננו חלק אינטגרלי של המסמך האפרימי המקורי , אלא הערת עורך . מבחינת תוכנו הוא סותר את הקביעה המופיעה מיד אחריו , שהתושבים החדשים הנהיגו את פולחניהם שלהם , 'גוי גוי בעריהם אשר הם ישכים שם . ' פירושו של דבר , שהגויים הקימו מקדשים שונים בערי מושבם החדשות , והעתיקו אליהן את הפולחנים שנהגו בהם בארץ מולדתם . לעומת זאת הציון 'בית הבמות אשר עשו השמרנים' ( יז כט ) מתייחס ללא ספק למתחם המקודש שיסד ירבעם בן נבט בבית אל . 'בית במות' זה היה בעיני בני אפרים בבחינת ' מקדש מלך' ו'בית ממלכה' ( עמוס ז יג , ( השווה ביוקרתו למקדש המלכותי בירושלים בעיני בני ממלכת יהודה . בתיאור המקורי של תיקוני הפולחן של ירבעם ( מלכים א , יב לא-לג , ( בא המונח ' בית במות' תדיר בלשון יחיד , כדי להבליט את ייחוד המבנה שעמד בבית אל . לשון 40 ראו למשל שופטים ב יא-יז . 42 Israel . Jerusalem 1989 , pp . 113-139 S . Talmon , 'The Cult and Calendar Reformof Jeroboam I \ King , Cultand Calendarin Ancienf \ VT \ 41 מונח זה משמש בכתובת מישע — אנכ . בנתי . בת . במת . כי הרס הא . ( שורה — ( 27 והובן שם בדרך כלל כרומז לעיר בשם זה , המזוהה עם 'במות' ( במדבר כא יט ואילך ) ועם 'במות בעל' ( במדבר כב מא ; יהושע יג ; r ראו 178 , 27 . ק . ( H . Donner & w . Roliig , kai , Wiesbaden 1964 , 11 , אולם אפשר כי מישע התפאר בכך שבנה מחדש את המקדש המואבי המרכזי . ואפשר שבישעיה טו ב נמצאת התייחסות לחורבנו של מקום פולחן מרכזי זה . 'עלה הבית ודיבן הבמות לבכי . ' הטקסט כנראה משובש , ושמא יש לקרוא שם י 'עלה [ באש ] בית הבמות ודיבן [ הייתה ] לבכי' ( השוו במדבר כא כח . ( התייחסות לבמה מואבית זו באה אולי גם בירמיה מח לה ובישעיה טז יב : 'במה' = 'מקדש' ( השוו עמוס ז ט . ( , C . F . Bumey , The Bookof Judges with Introduction and Notes , London 1918 , p . 178 43 לא עמד על עיקר המשמעות של המונח , בקבעו כי "בית" הוא שם עצם קיבוצי , כמו במלכים ב , יז כט , לב , היוצא על בתי המקדש של פולחנים שונים שנהגו בשומרון , דהיינו על ריבוי "בתי הבמות" ( מלכים א , יג לב ומלכים ב , כג יט . ( בעקבותיו הלך מונטגומרי ]) לעיל , הערה , [ 23 עמ' : ( 259-257 'אפשר כי [ המונח ] " בתי הבמות" מכוון כנגד המתחמים המקודשים המסותתים בסלע שבגזר , שהוחזקו "בתי אל . "'
|
רשות העתיקות
|