sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

על פי מניין עתים משלהם . לכן חז"ל גוזרים על מצתם , מחמת שפעמים נאפתה בזמן שאיסור אכילת חמץ אינו תופס בישראל , ולפיכך היא בבחינת שאור . כללו של דבר , 'דרכי כותיים פעמים כגויים , פעמים כישראל , ורובן כישראלי ( מסכת כותים א א . ( אולם חרף מה שהוחזקו מינים , 'שוה הכותי לישראל בכל נזקין שבתורה' ( שם , ב ב , והשוו עוד ירושלמי , כתובות ג א , כז ע"א . ( בספרות חז"ל פעמים מצוינים בני העדה בציון הכללי 'מינים , ' היוצא על קבוצות שונות שנבדלו מכנסת ישראל , אבל לרוב הם מכונים בשם 'כותים . ' הם ישבו מרוכזים בחבל ארץ באזור התיכון של א ~ 7 ץ-י & דאל , המכונה בפי חז"ל 'מטלית של כותים , ' שבלבו שכנה העיר שכם , לרגלי הר עיבל מכאן והרגריזים מכאן . יהודי ייטיב שלא לעבור שם . סביר לחשוב כי חז"ל נמנעו מלכנותם 'שומרונים' כדי לא לתת להם פתחון פה לפרש את השם על פי דרכם כי הם שרידי ממלכת אפרים . עד ימינו אלה בני העדה מקפידים לקרוא על עצמם את השם 'שמרים ( ן , ' ( ואינם גוזרים אותו משם העיר ( או הארץ ) שומרון , כי אם מהשורש שמ"ר , ללמדך כי הם 'שומרי התורה ( או השבת ) על האמת . ' סברה זו בדבר הימנעות חז"ל מלכנותם 'שומרונים' מתאששת מן המעשה בזקן אחד , שביקש להניא את תלמידו של ר' אבהו מלקנות מיינם של כותים , בכך שהעיד על העיר שכם כי 'לית כאן שומרי תורה' ( בבלי , חולין ו ע"א . ( כל זאת משמיענו כי הלכות ומסורות היוצאות על השומרונים משקפות את יחס חז"ל אליהם בשלהי בית שני , אבל אין להן אחיזה בספרי המקרא . יחד עם זאת ברור , כי בקוראם עליהם את השם 'כותי ( י ) ם' ואת כינוי הגנאי 'גרי אריות , ' ביקשו לייסד את התייחסותם אל השומרונים שבימיהם על מסורת ידועה הבאה במקרא , בפרשת חורבן שומרון ( מלכים ב , יז כד-מא . ( לפיכך מסורת זו צריכה עיון מדוקדק . נב ] רוב החוקרים מאוחדים בדעתם שיש להפריד את חטיבת התיאור בספר מלכים ב , יז , בדבר ימיה האחרונים של ממלכת הצפון וגורל pxn לאחר כיבוש שומרון בידי האשורים , ממסגרת הכתובים הנוכחית , וכי יש להתייחס אליה כאל יחידה נפרדת ועצמאית . יחד עם זאת מקובלת הדעה , כי פרק זה אינו עשוי אריג אחד , אלא תפור ממספר רכיבים קטנים יותר . התמונה העולה מניתוח הפרק מציבה כמה וכמה שאלות בדבר הזהות של מחברי 13 ראו משנה , ראש השנה ב א-ב , ומה שכתבתי בעניין זה במאמרי : 14 Scroll ' . The WorldofQumran from Within , Jerusalem 1989 , pp . 194-198 ? Yom Hakippurim in the Habakkuk הלכות היוצאות על כותים שומדונים קובצו יחד ב'מסכת כותים ; ' ראו : מסכת כותים , מהדורת ד' קירכהיים , פרנקפורט תרי"א , עמ' ; 37-31 שבע מסכתות קטנות , מהדורת מ' היגער , ניו יורק תר"ץ . 15 העיר שכם כבר לא היתה קיימת בזמן ההוא . העיר המרכזית בשומרון היתה ניאפוליס ( לימים נבלוס , ( השוכנת במרחק קטן ממקומה של שכם העתיקה ( הכפר בלאטה 16 . ( שם זה השתמר אולי במאמר הירושלמי , עבודה זרה ה ד , מד ע"ד : 'ר"ש בן לעזר אזל לחדא ק רייה דשמרייך .

יד יצחק בן-צבי

רשות העתיקות


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help