|
|
Page:33
צער גידול אפרוחים בשיטוט באזור השיחים או 7 י יזדמן לכם לשמוע את הקולות המיוחדים של החוגלות , ואולי אף תיתקלו בהן . עופות אלה הם דוגמה מאלפת ליצור אחד , שחייו שזורים בחייהם של יצורים רבים אחרים , המקיימים ביניהם יחסי גומלין מורכבים . באביב ובתחילת הקין החוגלות מטילות את ביציהן בתוך גומות שבקרקע , המוסתרות בין השיחים . הן דוגרות על הביצים ושומרות עליהן ככל יכולתן מפני הסכנות הרבות האורבות להן . נחשים , חזירי בר , קיפודים , תנים ושועלים - כל אלה חיים באזורי השיחים ותרים בהתמדה אחר מזון , וביצי החוגלה הן מרכיב מבוקש בתפריט שלהם . ואכן הם מוצאים את מבוקשם : כ 50 ° / 0- מקני החוגלות נפגעים על-ידי טורפים או ננטשים על-ידי האימהות הנמלטות על נפשן מפניהם . מן הביצים ששרדו , האפרוחים בוקעים פקוחי-עיניים ועוטי פלומה צפופה . תוך מספר שעות האם קוראת להם , והם יוצאים בעקבותיה . מן היום הראשון האפרוחים אוכלים בעצמם חרקים וחלקי צמחים , שהאם חושפת בפניהם ומעודדת אותם לאכול באמצעות קולות מיוחדים . זהו שלב מסוכן ביותר , כי עכשיו קבוצת הטורפים המאיימת על חייהן של החוגלות , גדלה : עופות דורסים , המאיימים לטרוף את האפרוחים הרכים , מצטרפים אל הטורפים שכבר מנינו . גם בתקופה זאת יש לאם תפקיד מרכזי בהגנה על צאצאיה : בעת סכנה היא משמיעה קריאת אזהרה ; למשמע הקריאה האפרוחים נצמדים אל הקרקע , ופלומתם האפורה-חומה מעניקה להם הסוואה יעילה ביותר על רקע הקרקע והאבנים . במקרים רבים האם מציגה בפני הטורף המתקרב "ראוות פצוע : " היא שומטת כנף על הקרקע ורוטטת כעוף פצוע , שאינו יכול לעוף . תוך כדי כך היא מדדה , מושכת אליה את הטורף ומרחיקה אותו מאפרוחיה . לאחר שהטורף התרחק מן האפרוחים , היא פורשת כנף ונמלטת בתעופה . עם חלוף הסכנה האם תחרת , משמיעה קולות רגיעה , והאפרוחים שבים אליה . בלילה האם מגוננת על אפרוחיה ומחממת אותם בכנפיה . הוגלה ובעלי-חיים טטורפים את הביצים או את הנוזלים שלה
|
|