|
|
Page:9
בין החומות רחוב היהודים בעיר העתיקה לא היה בלתי אם סימטה שרוחבה שלושה או ארבעה מטרים' אבל החיים שבו היו תוססים ורבי ענין . המון צפוף וחמורים העוברים בתוכו מילאוהו . הקולות שנשמעו בו רבים היו ושונים ; החמרים הזהירו תכופות את העוברים ושבים בערבית : "' ארג'ע , ארג'ע , אווע ) . * הצדה ! הצדה . (! רוכלים שונים הכריזו על מרכולתם ! תרנגולות בלול רכוב על כתפיהם , בשמים בעגלת יד חורקת' תפוזים בימות החורף ואבטיחים בימות הקיץ , מטאטאים ומברשות וסלים . כלבים נבחו , תרנגולות קרקרו . צלצולי המתכת בקעו מהמסגריות . הפרימוסים טרטרו במפחות וחריקות תקליטים ישנים עלו ובקעו בצרצור מתוך בית-הקפה המזרחי , שבאיו היו ישובים על כסאות קש והנרגילות שבפיהם מעלות עשן ריחני , שנתערבל בריחות דגים מלוחים , גבינה , קפה , גרעיני חילבה , בשמים וכרפס מזה ובצחנת שיירי אשפה המוטלים בפתחי החנויות ומישוםכין מפעפעים מצינור ביוב שנבקע מזה . ההמון שהילך ברחוב-היהודים היה מגוון ביותר ! קהל יהודי . מבני כל העדות , לבושים מזרחית או אירופית ; ערבים חבושי כפיות ועגאלים או כיפות גדולות , ולגופם — חלוק רחב , אומבאז , שאזור בד מהדקו במתניימ ו תיירים מכל קצווי תבל , צלמים וחיילים זרים מבקרים בזה היה מראהו של רחוב-היהודים בעיר העתיקה של ירושלים . בוקר בוקר היו התושבים נעורים למשמע חריקות עגלות הלחם , שעטת פרסות החמורים ולקול קריאות התרנגולים . הנשים פנו לעבודות הבית , הילדים הלכו לבית הספה הפועלים יצאו לעבודתם ובני הישיבות פנו ללימודיהם- בעלי החגויות פתחו את עסקיהם'
|
|
|