|
|
Page:9
מהווה חלק ניכר של הספרות המקראית , וקשה לערער על כך שמדד הכמות הוא אף סימן לחשיבות . אמנם יהיו שיתהו ויעוררו את השאלה אם ניתן להגדיר את בל הספרים והסיפורים שהזכרתי בהיסטוריוגרפיה . האם סיפור הנדודים במדבר , המשופע בנסים , מייצג בתיבה היסטורית , או האם ספר דברי הימים , שבמקרים רבים ניתן לחלוק על מהימנותו ולגלות את מגמתיותו , הוא ספר היסטוריוגרפי ? הסיבה להטלת הספק כרוכה באימוצן של הנחות , שפותחו בהיסטוריוגרפיה היוונית , וביחוד בידי תוקידידס , היסטוריון יווני שחי במחצית השנייה של המאה החמישית לפסה"נ . לשיטתו , כתיבת היסטוריה צריכה לחפש אחר האמת ההיסטורית . לבן יש להקפיד במהימנות העדויות , להתרחק מהנמקות על טבעיות , שעל דרך הנס ושהאל מעורב בהן , ולשאוף לתאור אובייקטיבי . אין ספק שהפעלת קריטריונים אלה על תאורי העבר שבמקרא עשויה ליטול מרובם את אופיים ההיסטוריוגרפי ולסווגם במסגרת שונה . אולם כיום , בהשפעת זרמים רציונאליסטיים וספקניים , גם חוקרי ההיסטוריה משוכנעים שהשאיפה להגיע לאמת , או לכתיבה היסטורית שמשקפת אמת אובייקטיבית , היא משימה בלתי אפשרית,- כדברי ההיסטוריון האנגלי סר ג'ורג' _קלארק.- "כיוון שבכל הערכה היסטורית מעורבים בני אדם ונקודות ראות , הרי אין דעה אחת עדיפה על אחרת , ואין בנמצא אמת היסטורית אובייקטיבית " . ( הציטוט לקוח מספרו של קאר היסטוריה מהי ? עמ' ( 22 יישום מסקנה זו על חקר ההיסטוריה המקראית פירושו שיש לראות בחלק ניכר מהתאורים שמתייחסים אל העבר תיאורים היסטוריוגרפיים לכל דבר . במילים אחרות , הניסיון להטיל ספק בהגדרה "היסטוריוגרפיה" לגבי ספרים מסוימים , או לגבי תאורים מסוימים המופיעים במקרא , משום שאינם עומדים בקריטריונים של מהימנות ואובייקטיביות , או משום שנשמר בהם מקום מרכזי לאל ולנס , אינה אלא התעלמות מכוונתם של בעלי החיבורים לכתוב היסטוריה מנקודת ראותם ובהתאם להשקפת עולמם . אם היסטוריה זו מהימנה או לא , זו כבר שאלה אחרת , שאותה יש לבחון בכליו של מדע ההיסטוריה . יש
|
|