|
|
Page:7
פרק א . חשיבות ההיסטוריה בספרות המקרא . ההתעניינות בעבר ובתיבת ההיסטוריה הם מאפיין בולט של הספרות המקראית , שחלק ניכר שלה הוא תאור שיטתי של רצף מאורעות היסטוריים . קורא ספרות זו שפתח בספר בראשית נוכח לדעת שהוא כמעט אינו מתעכב על התקופה המיתית , שבה סדרי העולם היו שונים . למעשה , משגורש האדם מגן עדן ( בראשית ג , ( התחילה הספירה ההיסטורית של האנושות והקורא עוקב אחר תאור תמציתי של תולדות המין האנושי , הישגיו ובמיוחד בשלונותיו , עד עלייתו של אברהם על במת ההיסטוריה ( בראשית ד יא . ( 25 מנקודה זו ואיל ך מתמקד התאור ההיסטורי באברהם ובזרעו , והקורא לומר על משפחת האבות , שהלכה וגדלה ( בראשית יא - 26 לו ;( על ירידתה מצרימה ( בראשית חח ! והפיכתה שם ממשפחה לעם ( שמות א ;( 7-1 ובעיקר — על האירועים המשמעותיים בחייו של העם , שהם : שיעבוד מצרים , יציאת מצרים והנדודים במדבר ( שמות עד דברים ;( כיבוש הארץ שלא הושלם ( יהושע ) וימי השופטים , שבהם התפתה העם לעבוד את אלוהי העמים אשר סביבו , נענש והגיע להכרה שהוא זקוק למלך ( שופטים ער שמואל אי ח ;( ולבסוף , הוא לומד על הקמת המלוכה והתפלגות הממלכה , ועל תולדות ממלכות ישראל ויהודה עד חורבנן ( משמואל אי ט עד מלכים ב' כה . ( רצף היסטורי זה , שראשיתו בבראשית ואחריתו בסוף ספר מלכים , אינו ממצה את ההיסטוריוגרפיה המקראית . אירועים מיוחדים זוכים לסיקור גם בספרי הנבואות של נביאי הכתב מסוגם של עמוס , ישעיהו וירמיהו . פעמים אירוע זוכה לתאור כפול , הן בתאור ההיסטורי הרצוף שבספר מלכים והן
|
|
|