|
|
Page:5
מבוא ספר זה עוסק בחוק המקראי ובמקורותיו . הוא עוסק בשאלות כמה איך נוצרו חוקי המקרא ? מכוח מה נדרשים בני האדם לציית לחוקי המקרא ? עד כמה צייתו לחוקים אלה בעברי המקור האלוהי הוא אחד ממקורותיו של החוק המקראי . וכשמדברים על המקור האלוהי , חשוב לזכור שהדיון תלוי לא רק בעובדות אלא גם באמונות ובדעות . מנקודת מבט אמונית-דתית , חוקי המקרא חוברו בידי ה . ' תפיסה זאת עולה מתוך הטקסט המקראי עצמו , המעיד על עצמו שניתן לעם ישראל על ידי ה , ' באמצעות משה . חקר המקרא המודרני אינו מקבל גישה זאת ומניח שספרי התורה חוברו על ידי בני אדם , לאורך הדורות . אין להבין מכך שלגבי מחקר המקרא חוקי התורה , המעידים על עצמם שמקורם אלוהי , הם מעשה רמייה שהוביל דורות של אנשים לאמונת הבל . גם אם יש חוקרי מקרא בודדים שהיו מוכנים להסכים עם גישה כזאת , רוב החוקרים רואים בחיבור ספרי התורה תהליך מתמשך של יוצרים רבים , שהעלו על הכתב מסורות ורעיונות שהתהלכו בקרב העם במשך דורות . האנשים שהעלו את הרעיונות ואת המסורות האלה על הכתב כיבדו אותם מאוד , וקרוב לוודאי שהם גם האמינו שמקורם אלוהי . חלק ניכר מעבודתו של חוקר המקרא המודרני הוא ניסיון להתחקות אחר מקורם של חלקי התורה השונים ואחר האידאולוגיה שהנחתה את מחבריהם . מתון איזו גישה נקרא אנחנו את החוק המקראי כשנעסוק בו בספר זה ! ראשית נעיין בחוק המקראי כפי שהוא מופיע לפנינו , כלומר , מתוך ההנחות של הטקסט על עצמו . בדיוק כפי שבקריאה ראשונה ברומאן ( למשל " , החטא ועונשו (" אנחנו עוקבים אחר קורותיו של גיבור הסיפור ( ךקקול ! ניקוכ ) ולא עוסקים בשאלה אם הוא דמות אמיתית , כך גם כטקסט המקראי : תחילה "נתמסר" לדברים שהטקסט מספר כפי שהוא מספר אותם , ונתייחס לחוקים כאל חוקים שמקורם אלוהי . נרשה לעצמנו גם לקרוא את הטקסט המקראי קריאה נוספת , ואז נבחן בעין ביקורתית את הדברים שהוא מספר על עצמו . כמקרים כאלה נשתדל להציג גם גישות מסורתיות וגם גישות של המחקר המודרני . " אנטי הצדק , " קריקטורה מאת nvj / n דומייה , מגדולי הקריקטוריסטים של כל הזמנים חי בצרפת , ( 1879- 1808 ) והרבה לתאו ולבקר את החברה הצרפתית טל ימיו . רבות מיצירותיו עוסקות . במערכת המשפט . בתמונה : עורך דין נושא נאום נלהב , בעוד השופטים ישנים שנת ישרים
|
|
|