|
|
Page:13
מנדלבאום , בשער החדש ובנוטרדס . שם עצרו את חדירת הלגיון הערבי למרכז העיר החדשה . ברובע היהודי של העיר העתיקה היוו נערי הגדנ"ע בכל הגילאים מקור השראה באומץ לבם , במסירותם ובעוז רוחם . מפקדי הגדנ"ע ופלוגת "יהונתן" לחמו גם במקור חיים וברמת רחל , בתלפיות ובמלחה . הם כבשו את משלט "חירבת אל חמאמה , " בו נפל עודד חי , מפקד פלוגת "יהונתן , " ואת מיס קרי ועין כרם . כמו כן איישו עמדות ומוצבים , לראשונה בדיר יאסין ומאוחר יותר בקריית שמואל , בקטמון ובחוות הלימוד בצפון תלפיות . מהאחד בדצמבר 1947 ועד סתיו 1948 נעשה הגדנ"ע במידה רבה מסגרת החיים הכוללת של כמעט כל הנוער בירושלים . שילוב זה נתחזק עם הפסקת הלימודים בתחילת חורש מאי , כתוצאה מהטלת המצור על ירושלים . תהליך זה היה בעל חשיבות רבה ביותר לחוסנם המוסרי של תושבי ירושלים והנוער עצמו . תפיסת מקומו של הגדנ"ע במערך ההגנה נוצרה על ידי המוסדות הלאומיים בתחילת שנות ה ' 40 עם הקמת החג"ם והגדנ"ע . הקשר ההדוק שנשמר בין החג"ם לגדנ"ע העניק לגדנ"ע את היתרונות של המסגרת הצבאית , עם מדריכים ומפקדים המתמנים על פי קריטריונים של התאמה וכישרון לתפקד במסגרת וולונטרית , כשהם קרובים מבחינת אופיים למבנה התפקודי של תנועת נוער . כך נוצרו המסגרות הארגוניות של הגדנ"ע : היחידות לנוער הלומד , לנוער העובד ולנוער הדתי . בכל המסגרות הללו נשמרה המזיגה בין המבנה הוולונטרי של תנועת נוער לבין היסוד הצבאי והלאומי . מזיגה זו יצרה מערכת אינטנסיבית ואינטימית של יחסים אנושיים ותפקודיים . האופי הייחודי של ירושלים עיצב את תפקוד הגדנ"ע בירושלים מתחילת דרכו . מראשיתו התברך הגדנ"ע במנהיגות יוצאת דופן , כזו של עקיבא ויטנברג עצמון , מנחם קליין אלמדון , ובעבודת מפקדים מסורה , כזו של זאב גרייסמן גריזים בגדוד "מודיעין , " ושל דודו ( דוד ) כהן בגדוד "יהודה , " גדוד הנערים העובדים . גיוס הגדנ"ע למערך הביטחוני מתחילת הלחימה בירושלים אילצו לפתח מסגרות עצמאיות של ארגון , פעילות והווי . ביטוי מובהק לכך ניתן בהקמת בסיסי הגדנ"ע בירושלים - בגבעת רם , בעין כרם ובעמק המצלבה - ששימשו , לצד
|
|