|
|
Page:11
מבוא - פרופ ' יהושעאריאלי הקרב על עתידה של ירושלים היווה את לב לבה של מלחמת השחרור בתש"ח . הקרב התחיל בירושלים ונמשך תשעה חודשים ללא הפסקה , כאשר לא רק גורלם של כ 100 , 000 יהודים ( החלק השישי של כלל היישוב ) עמד להכרעה , אלא עצם גורלם וקיומם של היישוב ושל מדינת ישראל . מבחינת הרכבה הלאומי , האתני והדתי , ובתבנית מגוריה , היתה ירושלים אולי העיר המעורבת ביותר בעולם כולו . ירושלים היתה בירתה של ארץ ישראל המנדטורית , מרכז הממשל , המנהל והפיקוד הבריטי , ובה היתה נוכחות והתערבות בריטית עד סיום המנדט . על פי תכנית החלוקה של האו"ם היתה ירושלים אמורה להיות טריטוריה בעלת ממשל עצמאי ביךלאומי , המהווה על פי אופייה האוניברסלי עולם בפני עצמו , שקשור עם זאת לשתי המדינות - היהודית והפלשתינאית - ולעדות והדתות השונות . ירושלים היוותה בתקופת מלחמת העצמאות - וכמובן גם אחריה - עולם בפני עצמו . בתקופה המכרעת היתה ירושלים מנותקת משאר היישוב . המשך הקיום היהודי וגורלו היו תלויים ביכולתו של היישוב הירושלמי לגייס כוחות להגנתו ולהישרדותו . היה עליו ליצור טריטוריה יהודית רצופה , המקשרת את השכונות עם המרכז העירוני ומקיימת קשר עם שאר חלקי מדינת ישראל . המלחמה התנהלה בעת ובעונה אחת בתוככי העיר המעורבת יהודים וערבים , בתוך השכונות וביניהן , ולעתים בין בתי אותו רחוב . היא היתה נטושה בירושלים היהודית — מחוץ לחומות ובתוכן - וביישובי הסביבה אל מול נחשול גואה של תוקפים , לעתים המון פורע , לעתים יחידות ארעיות וסדירות של פלשתינאים . החל מחודש
|
|
|