|
|
Page:641
התיכון . בגבולה הצפוני של רצועת החוף התנשאו חומותיה הבצורות של עכו , ואילו בדרומה השתרעה שפלת פלשת , בואכה אשדוד . חיפה ותל אביב נכללו ברצועה זו , שהתרכזו בה מרבית תושביה היהודים של הארץ . ליד באר טוביה נשקה רצועת החוף לחבל השלישי של המדינה העברית , היחיד שהאו"ם גילה בו יתר נדיבות לב . הוא כלל את מרבית הנגב , וגבולו המזרחי ירד בחופו של ים המלח ממעינות עין גדי ומפעל סדום , והדרים בערבה עד לאום רשרש , היא אילת . הנגב העברי עקף מדרום את באר שבע שנשארה עיר ערבית , במערבו נקרע ממנו האזור הנרחב של עוג'ה אל חפיר , וצורף לרצועת עזה ודרום שפלת החוף שניתנו לערבים . אף על פי כן היתר , הקצאת הנגב ליהודים מקור שמחה חזקוה . היו בו מרחבים פתוחים , שהציתו דמיונם של אנשי התישבות ופיתוח ; היה בו מוצא לים סוף , ופתח לקשר ימי עם אסיה ואפריקה . עד הרגע האחרון ניסה משרד החוץ האמריקני , בהשראת לחצים בריטיים , לקטוע את הנגב ממפת החלוקה המוצעת . אולם בפגישה גורלית , שנערכה שבוע לפני ההצבעה בעצרת , הצליח דוקטור וייצמן לשכנע את הנשיא טרומן לתת ידו להכללת הנגב במדינה היהודית . מקור הדאגה העיקרי של ראשי הישוב היה גורלה של ירושלים . היא קיבלה מעמד של עיר בין לאומית , אולם בחלקה הגדול ישבה אוכלוסיה יהודית צפופה . האו"ם לא העניק למדינה היהודית שום קשר טריטוריאלי עם ירושלים , לבד מהבטחה מפוקפקת לזכות מעבר דרך הגבעות וההרים שסביב , שהיו כולם בשליטה ערבית . ברור היה כי הערבים יעשו כל אשר ביכלתם כדי לנתק את ירושלים משאר הישוב העברי . חרדה התעוררה גם לגבי שלושים נקודות ישוב יהודיות שנותרו בשטח המדינה הערבית . מפת האו"ם נצמדה אמנם ככל האפשר לאזורי ההתישבות היהודיים והערביים , אולם ישובים רבים , בהם גוש עציון שבדרך חברון , נשארו בתחום שהוקצה למדינה השכנה . החלוקה העניקה גם יתרון אסטרטגי בולט לערבים . בידיהם נותרו רוב ההרים , גם בגליל , גם ביהודה ובשומרון . היהודים יכלו למצוא נחמה בחוף הים הארוך שזכו לו , שכלל את נמלי חיפה ותל אביב . כל החששות , כל החרדה ברחוב היהודי כאילו נמוגו באותו לילה מטורף של ה 29 בנובמבר , כשהגיעו לארץ תוצאות ההצבעה באו"ם . אומה שלמה יצאה לרחובות , שרה , רקדה , הניפה דגלים וסיסמאות , התרפקה על קוממיות ממלכתית שטרם ניתנה לה . תשובתם של הערבים היתה : איומים מפורשים ונאומי הסתה יוקדים בבירות ערב , בערי ארץ ישראל הערביות , ובכולם הבטחה ואזהרה כי המדינה היהודית תושמד . אם היו בישוב היהודי , שחשבו כי אלה הם איומי סרק , הרי נפילת ששת היהודים הראשונים בידי פורעים ערבים ב 30 בנובמבר לא הותירה עוד
|
מגל בע"מ
|