sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

הפיכת הקיבוץ לצבא מאורגן . ההצעה להקים מסגרת מגויסת חדשה אושרה על ידי המפקדה הארצית ב 15 במאי , 1941 ואחרי שבועות מספר נקראו מגויסי הכוח החדש לסייע לכוח האוסטרלי הפולש לסוריה ולבנון . כשהוקם הפלמ"ח , לא נדונה סוגייה הקמתו במוסדות אחת מהתנועות הקיבוציות . שלוש התנועות נענו אמנם להחלטת ועדת הביטחון של ההסתדרות בעניין מכסות הגיוס לגוף החדש , אך בפועל הוסדר הנושא רק בשלהי . 1941 מערכת היחסים ביניהם השתנתה באביב , 1942 בשב 27 באפריל החליטה מפקדת ה"הגנה" על "הסדר העבודה והאימונים , " שמשמעותו הייתה גיוס מלא של פלוגות הפלמ"ח והצבתן בקיבוצים בשיטת העבודה והאימונים כהסדר זמני . הסדר זה נולד בשיאו של "השיתוף" עם הבריטים , וזה מעלה שאלה בנוגע לצורך של הפלמ"ח להגיע להסדר עם המשקים דווקא בשעה ששיתוף הפעולה עם הבריטים היה כה הדוק . אחת התשובות לשאלה זאת היא , כי מדובר בהסדר שצמח מתוך תנאי המציאות.- באביב 1942 התנועות הקיבוציות גייסו את כל מכסות המגויסים שהוטלו עליהן , ואף למעלה מזה . המימון הבריטי , שאיפשר את גיוסם המלא של חברי הפלמ"ח הוותיקים , לא הספיק להחזקת הכוח המגויס המוגדל . במצב זה , ובהעדר מערכת לוגיסטית ממלכתית , רק היישובים הקיבוציים היו מסוגלים לספק ליחידות המגויסות שירותים כמו מזון , כביסה ושיכון . הפתרון היחידי האפשרי היה אפוא להסדיר מערכת יחסים הדדיים בין יחידות הפלמ"ח לבין הקיבוצים " , על פי ההסדר של שירותים תמורת עבודה חלקית . " ההסדר שנוצר יצר בסיס לגידול הפלמ"ח אל מעבר למה שהבריטים הסכימו , ואף נתן מענה , אם כי בדוחק , למימון קיומו הבסיסי של הפלמ"ח כולו . שאלה נוספת היא : מה הניע את התנועות הקיבוציות להגיע להסדר זה ? בתשובות שניתנו במחקר לשאלה זאת הודגשו שלושה היבטים.- הכלכלי , הפוליטי ארגוני והאידיאולוגי . התשובה המדגישה את ההיבט הכלכלי מסתמכת על המחסור בכוח עבודה בקיבוצים עקב גיוס חברים מצד אחד ושגשוג כלכלי מהצד האחר . לפי התשובה הפוליטית , התמיכה במסגרת המגויסת של ההגנה חיזקה את מעמר הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי כאופוזיציה להנהגת מפא"י , שתמכה בגיוס לצבא הבריטי . התשובה השלישית , האידיאולוגית , מדגישה את אמונתו של יצחק טבנקין , כי "הדרך הצבאית היא הפתרון הרצוי , ההכרחי ואולי אף הבלעדי בעת מאבק לאומי , " ואת השפעת האמונה הזאת על התנועה שאותה הנהיג , הקיבוץ המאוחד . הסבר אחר מזקיק את הקשר החרש שנוצר להתפתחות האתוס האופנסיבי , בהשפעת אירועי מלחמת העולם השנייה . על פי אתוס זה , לא די ביצירת "יש" ציוני ובהגנה עליו , אלא "הגיעה העת ליצור כוח , שיוכל להבטיח את המשך התפתחותו של המפעל הציוני , ואף ימלא הפקיד מרכזי בהגשמת יעדיה של התנועה הציונית . " בין מובילי האתוס החדש היו מנהיגי מפא"י דוד בךגוריון ומשה שרתוק , שנתנו לו גיבוי ציבורי ומדיני , ויצחק טבנקין , שנתן לו גיבוי תנועתי ומעשי . כשהמנהיגים נחלקו ביניהם בנוגע לדרך בניית הכוח " , נטל עליו הקיבוץ המאוחד את החסות על הפלמ"ח וגונן עליו כנגד המתנגדים או המסתייגים . " מועצת הקיבוץ המאוחד , שנערכה בנען באוגוסט , 1942 אישרה את "הסדר העבודה והאימונים . " היא גם קראה לשאר התנועות ההתיישבותיות להצטרף אליו , ובכך לאפשר להגדיל את הפלמ"ח עד לסדר גודל של 5 , 000 מגויסים . האופוזיציה להסכם באה משורות הפלמ"ח

העמותה לחקר כוח המגן עש ישראל גלילי ע"ר

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help