|
|
Page:8
מחדש , והושמטו כפילויות , חזרות ודוגמאות שהופיעו בשיחות בעל פה ; עם זאת נשמרו עקרונות המבנה הכלליים . בנוסח שלפנינו אין הצגה שיטתית של זכויות האדם בישראל , כמצוי בחיבור למדני . סברתי , כי נבון יהיה להשאיר את הדברים כסידרת שיחות . בעיקרו של דבר , לא עדכנתי את החומר בגוף הדברים . במקומות מתאימים הערתי על שינויים חשובים , או הפניתי אליהם . לפחות בנקודה אחת ראויים השינויים האלה לדיון מפורט יותר . בפרק ב' אני מטפלת בשאלת החוקה ומגילת הזכויות ובאופן שבו העדר חוקה נוקשה אצלנו השפיע על ההגנה על זכויות האדם בישראל . עם הבאת הדברים לדפוס נפל דבר בנושא חשוב זה והצטרף למגמה חדשה בפסיקת בית המשפט : באפריל 1992 חוקקה הכנסת , ביוזמת חברי כנסת פרטיים , שני חוקי יסוד הנוגעים לזכויות האדם . הראשון הוא "חוק יסוד.- חופש העיסוק . " זהו חוק משוריין , ששינויו דורש רוב מיוחד . החוק קוצב ארכה של שנתיים להתאמת דינים קיימים- , אחריה ניתן יהיה לתקוף בבית המשפט חוקים שאינם מתיישבים עם הוראות החוק החדש . החוק השני " , חוק יסוד.- כבוד האדם וחירותו , " נוגע לתחומים רחבים יותר , אולם אינו משוריין כחוק הנוגע לחופש העיסוק . חוק זה דן בהיבטים מרכזיים של הזכות לחירות כללית , לרבות חופש ממעצרים ומהגבלות תנועה , ומכריז על הזכות לכבוד . בחוק זה אין תביעה לרוב מיוחד לשינויו , ואין בו הוראה לגבי מעמדם של חוקים קיימים . חוקים אלה מהווים , מבחינה מבנית , התחלה של מגילת זכויות בישראל . עדיין יש תחומים חשובים של זכויות אדם שאינם מגובשים בחוק , אולם התקבל העיקרון של חקיקת יסוד בנושאי זכויות האדם . קשה עדיין להתנבא על ההשפעה המעשית של חקיקה זו מצד תוכנה . דברים רבים יהיו מותנים בנכונותו של בית המשפט לעשות שימוש ביקורתי בחוקים אלה ולבדוק לאורם הוראות חוקים קיימים . עוד לפני החקיקה נשמעו קולות מבית המשפט המרמזים כי נכונותו , עד כה , להימנע מביקורת תוכנית על חקיקה ראשית עשויה להיות מסויגת במקרים מתאימים בעתיד , מקום שתידרש התערבות לפי "ערכי השיטה . " מכל מקום ברור , בי תהליכים אלה בחקיקה ובשפיטה משפיעים באורח יסודי וחשוב על מסגרת ההגנה על זכויות האדם בישראל . התפתחות חשובה אחרת הינה הצטרפותה של ישראל לאמנה
|
|