|
|
Page:13
להכריע סופית בדבר מעמדה של הדת בחברה זו . ההחלטה לדחות את הוויכוח העקרוני לא יכלה למנוע את הופעתו החוזרת על במת החיים הציבוריים בחברה הישראלית . יותר מכול , באה אותה מחלוקת בסיסית על דמותה של החברה הישראלית לידי ביטוי בשאלת "מיהו יהודי . " קיימים שני הקשרים שבהם מתייחס החוק הישראלי אל המושג " יהודי . '' האחר נוגע לחוק השבות , והשני — למרשם התושבים . היו אלה הפרשנויות לשני חוקים אלה שיצרו מתחים חמורים בין היהדות הדתית והחילונית ואשר הביאו לנפילתן של ממשלות לא מעטות בישראל . ואין פלא בדבר , מפני שחוק השבות הוא , ללא ספק , החוק הבסיסי המגדיר את אופיה היהודי של המדינה , ואילו מרשם התושבים הוא המסגרת הקובעת את גבולותיה של החברה ואת זהותם של אלו הכלולים בגבולותיה . שני החוקים הם חוקי מפתח בהבנת התפיסה הלאומית היהודית . אפילו יהודים חילוניים , התומכים בעקרון ההפרדה בין דת ומדינה במה שנוגע לחיים הציבוריים בתוך החברה הישראלית , מתנגדים להפרדה בין לאום ודת במה שנוגע להגדרת גבולותיה של הלאומיות היהודית כלפי חוץ . גם בדעתו של יהודי חילוני לא יעלה , שיימצא אדם בן ללאום היהודי ובאותה עת גם בן דת אחרת . אך מעבר לקביעה , המאפיינת גם יהודים חילוניים , שאי אפשר להינתק מן המסורת היהודית מבחינת המחויבות שלא להיות בן דת אחרת , אין בתפיסתם הלאומית של החילוניים שום הנחות מוקדמות לגבי התכנים של היהדות , ובכך חילוניותם . מבחינתם , ניתן לכלול בלאומיות היהודית גם עמדה יהודית דתית , גם עמדה יהודית חילונית וגם עמדות יהודיות המפרשות את המסורת היהודית בצורה שאיננה מקובלת על הרבנים בישראל . זוהי למעשה אחת מנקודות העוצמה של האידיאולוגיה הציונית , שמתחת למטרייה של התפיסה הלאומית , יכולות להסתתר גישות שונות ביחס למשמעות היהדות בעולם המודרני . אולם לא כך הוא הדבר מנקודת מבטה של היהדות האורתודוקסית , שהיא עיקר מניינה ובניינה של היהדות הדתית בארץ . מרגע שהתעורר הוויכוח בשאלת "מיהו יהודי , " היו הדתיים בישראל תקיפים בדעתם שלא להשלים עם מצב שבו המונח "יהודי" פתוח להגדרות נוספות , פרט להגדרה הדתית .
|
|
|