|
|
Page:10
ומיושנת . אנשים אלו באו לארץ על מנת ליצור סדר חברתי שונה וחדש וטוב מן הקודם . הם באו על מנת להיגאל בארץ , על מנת להקים כאן ארץ חרשה , אדם חדש , חברה חדשה . הם , בעיני עצמם , היו מניחי היסודות של עתיד חדש , טוב יותר , של עתיד שונה מכל מה שהיה בעבר . מאפיין שלישי שחשוב לציינו לגבי החברה הישראלית , הוא העובדה שהיא חסרה גבולות ברורים . במונח גבולות , אין אנחנו מתכוונים אך ורק , וגם לא בעיקר , לגבולות פוליטיים , אלא גם לגבולות חברתיים ולגבולות תרבותיים . וכוונתנו במונח "גבולות חברתיים ותרבותיים / ' היא לשאול . מי שייך לחברה ? מהם התנאים שבהם נקבעת ההשתייכות הזאת ? מהן החובות הנדרשות מאלו השייכים לחברה , ומהן הזכויות שהם רשאים לקבל כתוצאה מהשתייכותם לחברה הישראלית ? ישנם שני גורמים שבשלם גבולות החברה הישראלית אינם מוגדרים , גורם אחד הוא חיצוני : חברה זאת נוסדה תוך קונפליקט עם הסביבה , עם קהילה שישבה באותה ארץ עצמה ועם הארצות השכנות לה , שמעולם לא השלימו עם קיומה וסירבו להכיר בגבולותיה — לא בגבולותיה המדיניים ולא בגבולותיה מכל בחינה אחרת . שכן , לא הסכימו להעניק לה לגיטימציה ולהכיר בזכותה להתקיים . הגורם השני לאי הבהירות בכל הנוגע להגדרת הגבולות הוא פנימי , והוא נובע מן הצרכים של החברה , ובראש וראשונה , מאותו דחף ליצירת סדר חברתי חדש , שאותו כבר הזכרנו . קיימת התרוצצות בלתי פוסקת בחברה הישראלית , בין שני דחפים עזים . אחד מהם הוא הדחף לקבוע את הסדרים , לקבוע מה צריך לעשות , ומה אנחנו ומי אנחנו , לאור מה שמצוי עמנו עתה , לאור מה שאנו מכירים , לאור מה שאנחנו מהווים . הצורך הזה בגבולות , הוא הכרחי כדי שניתן יהיה להחליט החלטות , להמציא פתרונות לבעיות הצצות ביום יום , וגם לשאלות הקשורות למשמעות הכללית של חיינו — השאלות , מי אנחנו ולאן פנינו מועדות . אבל הצורך הזה להשיב תשובה ברורה כיום , על השאלה מי אנחנו ומה אנחנו , מתנגש עם דחף בסיסי הפוך , האופייני לחברה הישראלית , שהיא , כפי שתיארתי , חברה של הגירה וחברה של חידוש , חברה שנוצרה על ידי אנשים שבת פיסתם את עצמם אין הם , בראש וראשונה , חיים את חייהם , אלא הם חלוצים בבנייתם של חיי חברה עתידית . הם מכינים את המסגרת הקבועה , הסופית , הנצחית , שבתוכה יחיה העם היהודי , אך העם
|
|