sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

מן המשפחות היהודיות הבודדות של פקיעין , אשר עזבו את הכפר מפחד הכנופיות . ( בגבול שבין הלבנון לגליל לא היה אף יישוב יהודי . ראשי היישוב היו מעוניינים לא רק בהכללתו של הגליל במדינה היהודית , אלא גם בגבול משותף עם המרונים בלבנון ' . הקרן הקיימת לישראל' רכשה את הקרקעות של חניתה ( חנותה ) וח'ירבת סמח ( אחר כך — קיבוץ אילון ) והוחל באירגון עלייה למקום . עדיין לא היה ברור מה תעשה הממשלה הבריטית , ופעולה זו נדחתה מפעם לפעם , הן בגלל התנגדות השלטונות ( לאחר שהרולד מק מייקל מונה נציב עליון בארץ ישראל ) והן בשל קשיים תקציביים . פעולת העלייה , שהוכרה מראש כקשה ומסובכת , נקבעה כמבצע ארצי של ה'הגנה . ' הפיקוד על המבצע הוטל על יעקב דורי . היה ברור כי צריך יהיה לשלוח בשלב ראשון פלוגת כיבוש מאנשי ה'הגנה , ' אשר תעביר את המקום לאחר מכן למתיישבים . הייתה זו אפוא , " היאחזות . " של ה'הגנה . ' לפלוגת הכיבוש נבחרו כ 90 איש מיישובים שונים ומבין חברי ה"הגנה" שבערים . עלי הוטל התפקיד של אירגון תחנת הקשר ( או תחנת האיתות , כפי שקראנו לה באותה עת ) בין חניתה לחיפה . בלילה שלפני העלייה התרכזנו בשטח קיבוץ "משמר זבולון" בקריית חיים ( כיום כפר מסריק בצד המזרחי של כביש חיפה עכו . ( בין אנשי ה'הגנה' הראשונים שנשלחו למקום כ"פלוגת כיבוש" היו שלמה שמיר ( רבינוביץ , ( יוסף הראל ( המבורגר , ( ישראל כרמי , יונה רסין , דב ירמנוביץ ואחרים . נוסף לגרעין הקבוע , גוייסו כמה מאות איש וביניהם נוטרים במדים . בסיורים הרבים שנערכו במקום לפני העלייה נקבע כי אי אפשר יהיה להגיע ביום אחד אל ראש הר חניתה , על גבול לבנון ; סוכם כי במחצית הדרך , במקום מתאים , יוקם מחנה כיבוש ארעי . הקושי העיקרי היה בהעברת הציוד והאספקה למקום , בגלל העדר בהמות משא . מחלקת הנוטרים , על הנשק הליגאלי שלה , נועדה לשמש "כיסוי" לאנשי ה'הגנה' ולפלוגות השדה ( אשר היו כפופות ליצחק שדה ( לנדוברג . (( מפקד מחלקת הנוטרים היה יגאל אלון ( פייקוביץ , ( בעל דרגת סמל , ומפקד הכיתה המובילה היה רב"ט משה דיין . מחלקה זו עלתה ראשונה להר ואליה נלוויתי , כאשר תחת זרועי שתי יריעות בד לבן מגולגלות — וכמובן ללא כלי נשק כלשהו . יעקב דורי התייעץ עם קפטן ( סרן ) אורד וינגייט לפני העלייה . וינגייט סבר שיצליח להשיג מטוס קל — וביקש כי מייד עם עלותנו למחנה נפרוש את יריעות הבד בצורת האות "ר , " כדי שידע כי אנו המחזיקים במקום ולא אנשי הכנופיות . אורד וינגייט שירת כקציךמודיעין

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help